פח

ח) והנה אח"כ כתי' והסירותי מחלה מקרבך^עא, מחלה קאי על היצה"ר, וכמארז"ל במד"ר פ' מצורע פט"ז^עב שחולי קאי על היצה"ר, וכן נק' מחלה. והענין הוא דהנה מחלה הוא היפך מבחי' לחם, שהלחם הוא מחבר הנפש עם הגוף, והמחלה הוא היפך מזה והיינו שהמחלה מפריד הנפש מן הגוף, וכך התורה היא מקשר ומחבר שיומשך המשכת אלקות בעולמות, משא"כ היצה"ר הוא מפריד ומבדיל כו', וכמ"ש עונותיכם היו מבדילים כו' (ישעי' נ"ט ב'). ולהבין זה יש להקדים מ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו^עג, וארז"ל במד"ר בראשית פך"א^עד כיחידו של עולם, ועוד יש פי' במד"ר שם כאחד ממנו כגבריאל שנא' והנה איש אחד לבוש בדים (דניאל יו"ד ה'), ולכאו' אינו מובן למה תפס בגבריאל יותר מכל המלאכים בשלמא לפי' הראשון שמפרש כיחידו של עולם ניחא, אבל למ"ד כגבריאל אינו מובן למה גבריאל דוקא. אך הענין הוא דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם^עה בב' יודין וארז"ל כנגד שתי יצירות יצ"ט ויצה"ר^עו, וצ"ל שהרי משמע שמתחלה קודם החטא לא הי' יצה"ר כלל שהרי כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה^עז, שהג"ע הוא עתה תשלום שכר ואם הי' לו יצה"ר איך יכול להיות בג"ע, וגם זה אין לומר שלא הי' לו יצה"ר כלל איך^עח ניתן לו תומ"צ וכמ"ש לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"ת^עט, שהרי המלאכים ביקשו את התורה^פ ולא ניתנה להם, והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם^פא, שמשמע שהתורה ניתנה בשביל בירור היצה"ר דוקא, ואם לא הי' לו יצה"ר כלל איך ניתן לו תומ"צ, וגם מדרש הפסוק בגמ' ברכות דס"א ע"א משמע שהי' לו יצה"ר, וייצר בשני יודי"ן.

אך הענין הוא דהנה מתחלה אף שהי' לו יצר אך לא הי' רע כלל כי בשרש היצה"ר אינו רע^פב כלל, וזהו וייצר הוי' אלקים ששרש שני היצרים הוא מש' הוי' וש'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org