שנט

מהמחשבה כו'). וזהו ממצוא חפציך ודבר דבר^נא דכתי' בשבת ואמרז"ל דיבור אסור הרהור מותר^נב והיינו מטעם הנ"ל שלבושי הדבור ומעשה עולין ונכללים בלבושי המח' ביום השבת כנ"ל וזהו"ע שבת שנק' בש' שבת בראשית^נג, והיינו מטעם הנ"ל שלבושי הדבור ומעשה עולין ונכללים בלבושי המח' ביום השבת כנ"ל וזהו"ע שבת שנק' בש' שבת בראשית כו' (והיינו מטעם שבו נעשה עליית העולמות והחיות המלובש בהם שהם בחי' לבושי הדיבור ומעשה כו' וגם המדות דאצי' כנ"ל) שכולם עולים לקבל מבחי' ח"ע הנק' ראשית^נד כו', וזהו בחי' שבת תתאה שהו"ע העלי' שנעשה בשבת מלמטה למעלה, ועל בחי' זאת ארז"ל דשבת מקדשא וקיימא. אך מש"א לקדשו דמשמע שישראל מוסיפין קדושה בשבת ואיזהו קדושה מוסיפין כו' כיון שהוא קדש מצ"ע, אך הענין יובן בהקדם מאמר אני ראשון ואני אחרון^נה דבחי' ראשון הוא בחי' אור א"ס שלמעלה מן החכ' ולכן נק' ראשון, כי ראשית הוא בחי' נוק' והוא בחי' חכ"ע שהוא בחי' מקבל לגבי למעלה מן החכ' כמ"ש והחכ' מאין תמצא^נז (הגם שהוא בחי' משפיע לכל מה שלמטה הימנו שהוא כלליות הי"ס דאצי' ולכן נק' ראשית אליהם כו'), אך בחי' ראשון הוא בחי' דכר^נו והוא בחי' הכתר שלמעלה מן החכ' שהוא בחי' משפיע לגבי ח"ע ובחי' הכתר נק' קדם^נח שאינו בגדר ראשית ואחרי' (וכמארז"ל ראשון דמעיקרא משמע^נט כמו הראשון אדם תולד^ס כו'), ולכן א' אני הוא בחי' מל' דא"ס המתלבש בבחי' ראשון שהוא בחי' הכתר כנ"ל, הנה בחי' זאת הוא ג"כ אחרון היינו שנעשה בחי' דכר להשפיע גם במל' הנק' אחרית^סא כי לפניו שוין הח"ע עם המל' כו' (ומבלעדי אין אלקים באמצעיתא^סב שכל הצמצומי' דהשתל' אינם מסתירים לפניו כלל כו'), וזהו"ע חותמו של הקב"ה אמת^סג שהוא בחי' רת"ס^סד, כי הא' הוא בחי' ראש שהוא בחי' מל' דא"ס המלובש בח"ע^*65, וראש אותיות אשר^סה כמו שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו שהוא בחי' תענוג^סו הפשוט הנמשך

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org