עשר ספירותסב בלי מה כשלהבת קשורה בגחלת, וע"י דבור התורה שהוא בחי' רוח מוציאים הע"ס מהעלם אל הגילוי להיות חסד דרועא ימינאסג מאיר למטה בגילוי, כי הרוח שרשו גבוה מאד והוא מבחי' אויר שלמעלה מבחי' אורסד והוא בחי' אור יו"דסה כמ"ש במ"א, וזהו שהיו התנאים והאמוראים יכולים לעשות נסים גדולים לפי שע"י תורתם ועבודתם המשיכו מבחי' גבוה מאד מבחי' מי כנ"ל לכן היו יכולים לשנות היפך הטבע וכמו ע"ד שארז"ל מי שאמר לשמןסו וידליק יאמר לחומץ וידליק, פי' כי מבחי' מי יכול להיות שגם בחי' חומץ ידלק כמו שמן כי בחי' מי הוא למעלה מבחי' התחלקות הצירופים שבין שמן לחומץ כו' לכן יכול להיות שיאיר בחי' האור הנמשך בצירוף אותיות שמן בצירופי אותיות חומץ, וכמו מי יתן טהור מטמאסז שמבחי' מי יכול להיות טהור מטמא כו'.
ומעתה יובן ענין הנגעים, כי הנה הנגעים הם שנים שהם ארבעסח, והם לעו"זסט כנגד לאה ורחל ושתי השפחות, והיינו שאת ובהרת הם לעו"ז כנגד לאה ורחל וכמו שלאה ורחל הי' להם שפחות בלהה וזלפה שפחה לזו ושפחה לזו כך בלעו"ז הוא בחי' ספחתע שהיא טפל לשאת וטפל לבהרתעא, וי"ל של' ספחת הוא מל'
נרשם בשולי היריעה:
לענין אויר ע' בביאור ציץד משהה למעלה מהבדלה שבין קדש לקדש ובאדם הוא קרום המפסיק בין המוח לאויר (לבד קרום של מוח שהמוח בתוכו) קדמון וע' בלק"ת בביאור החלצוו בענין קרומא דאויראז.