שייך להאמין אח"כי, וכמ"ש רז"ל במדרש שה"ש בפסוק אתי מלבנוןיא דך"ו ע"ב אית מאן דחזייב ולא מהימן בתמי'יג.
אך הענין הוא, דהנה צ"ל מ"ש (תהלים סי'טו ל"ד) יראו את ה'יד קדושיו כי אין מחסור ליריאיו, שהרי נאמר מתחלה במזמור ל"ג יראו מה'טז כל הארץ ולמה נאמר כאן יראו את ה' קדושיו דוקא, וגם מהו נתינת הטעם ע"ז כי אין מחסור ליריאיו. אך הענין הוא, דהנה יש ב' בחי' יראהיז, יראה תתאה ויראה עילאה, והנה מ"ש יראו מה' כל הארץ היינו בחי' יר"תיח דהיינו בחי' יראה הנמשכת מהתבוננו' התהוות העולמות וכמ"ש שם יראו מה' כל הארץ כו' כי הוא אמר ויהייט, דהיינו כשיתבונן איך שבאמירה אחת דוקא נברא העולם וכמשארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע ומה ת"ל והלא במאמר א' יכול להבראותכ, וכן נאמר ברוך שאמר והי' העולם דהיינו שבאמירה אחתכא נבה"ע, וכשיתבונן בזה אז תפול עליו יראה ופחד, אך עכ"ז נק' בחי' יר"ת לפי שיראה זו נמשך מהתבוננות העולמות שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא, ששרש העולמות נמשך רק מבחי' מאמר ודבור לבד בהבראם בה' בראםכב שהיא בחי' אתא קלילאכג דלית בי' מששא, ולזה נק' בחי' יראה תתאה. והנה בבחי' יראה זו כולם שוים ולזה נאמר כאן יראו מה' כל הארץ, והיינו בחי' יראה מרחוקכד שהוא רחוק מה', פי' מהוי' אינו עצמיות כ"א הארה בעלמא שהוא בחי' דבור ע"מ (שבהם נז' רק ש' אלקי' כנודע של"ב פעמים ש' אלקים נא' בע"מכה שהוא בחי' כח הפועל בנפעלכו שאמר ויהי, ולכן נא' בראשית בראכז, משא"כ בש' הוי' עצמו כתי'