רז"ל במשנה חגיגה פ"א שקטןיד שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור, וכן החיגרטו כו' לפי שנא' שלש רגלים שמשמע מזה שהמועדים שייכים לרגל כו', וצ"ל מה שייכות המועדים לרגל דוקא, וגם צ"ל מהו שלש רגלים שהרי רגליים הם שתים.
אך הענין הוא, דהנה כתי' כה אמר ה'טז אם בדרכי תלך כו' ונתתי לך מהלכיםיז בין העומדים האלה שהמלאכים נק' עומדים וכמ"ש כולם עומדיםיח כו' שרפים עומדיםיט כו', והנה בעמידה יש מעלה וחסרון שהמעלה הוא שאין להם ירידה ועומדים תמיד במדרגה אחת, והחסרון הוא שאין להם ג"כ עלי' גדולה כו', אך הנה אעפ"כ ע"י עמידה שלהם שעומדים תמיד במדרגה אחת באוי"ר ברשפי אש עי"ז הם ממשיכים המשכת גילוי אלקות, וכמ"ש ורגליהם רגל ישרהכ, ואיתא בתוס' חגיגה די"ג ע"א שישרה בגימ' תקט"וכא, וכן ואתחנן הוא בגי' תקט"ו שתקט"ו תפלותכב התפלל משה כמנין ואתחנן.
ולהבין מהו ענין החשבון של תקט"ו, הענין הוא דהנה אנו רואים שלמעלה הוא הכל על חשבון ת"ק שנה כמשארז"ל מהארץ לרקיע מהלך ת"קכג כו', בין רקיע לרקיע כו', ובמד"ר בראשית פט"וכד עה"ח מהלך ת"ק שנה כו', ולהבין מהו ת"ק דוקא. אך הענין הוא דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורהכה כו' וארז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבורה זו מכת בכורות והת"ת זו מ"ת והנצח זו בנין ירושליםכז וההוד זו בניןכו בהמ"קכח, שהם חמשה מדות כו' שהעיקר המדות הם חמשהכט שהם מקור