שנב

מיסוד המים והעפר, שטבע המים והעפר לירד למטה^נח, משא"כ האש טבעו לעלות למעלה, והיינו שרוצה לעלות ולהסתלק למעלה לבחי' האש היסודי^נט זולת מה שהפתילה או העצים שהאש נאחז בהם אינו מניח את האש להסתלק ממנו לגמרי לכן דולק ברצו"ש הסתלקות והתפשטות, ועד"ז יובן למעלה שהחיות אלקי המחי' ומהוה הנבראים ה"ה בבחי' מטול"מ מפני שרוצה תמיד ליכלל במקורו ומוכרח להתפשט בדרך ירידה להוות ולהחיות הנבראים מפני בחי' רצה"ע כנ"ל, ומפני כי החיות היא ברצו"ש לכן גם עבודת הנבראים הוא ג"כ ברצו"ש, וזהו דכתי' והחיות רצו"ש כפי' הא' שקאי על חיות המרכבה שהם ברצו"ש מפני כי קבלת חיותם הוא ג"כ ברצו"ש כו', וזהו בד"פ בין בשרפים בין באופנים, ובד"כ^ס השרפים הם בחי' רצוא שהשרפים אומרים קדוש^סא להיות כי הם משיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ולכן עומדים בבחי' רצוא ותשוקה לכלל ולבטל בו ית', ונק' שרפים ע"ש שכבר נשרפו^סב בעוצם רשפי אש התשוקה כו' כמ"ש במ"א, והאופנים אומרים ברוך^סג שהוא בחי' המשכת החיות שיומשך בחי' כבוד הוי' הוא בחי' זיו יקרי'^סד להוות ולהחיות העולמות שזהו בחי' שוב, ועד"ז יובן העבודה בנש"י ג"כ שהוא בבחי' רצו"ש, שז"ע קבלת עומ"ש ועומ"צ, שפ' ראשונה הוא בחי' רצוא למס"נ באחד^סה ע"י התבוננות איך שאני הוי' לא שניתי^סו כמ"ש במ"א ולכן ועמך לא חפצתי^סז, אפי' בחי' כי עמך מקו"ח^סח שהוא רק עמך כו', רק מפני שא"א להיות כל היום בבחי' רצוא, לזה הו"ע קבלת עומ"צ שהוא בחי' שוב להמשיך המשכות אוא"ס בכלים מכלים שונים כו', וקדמה שמע הוא כמו קדימת הרצוא להשוב כו'.

ד) והנה כ"ז הוא בכי"ו שסדר העבודה הוא ברצו"ש מפני כי החיות הוא ג"כ ברצו"ש, ולפי ערך בחי' רצו"ש שלו לפ"ע זה נמשך בחי' רצו"ש המחייהו ומהווהו, וע"ז הוא שאמרו אדם נידון בכי"ו וכמ"ש לרגעים תבחנו, אך הנה בר"ה ועשי"ת שצריכים להמשיך חיות כללי על כלליות שנה החדשה, אינו די בבחי' רצו"ש שהוא בחי' קעומ"ש וקבעמ"צ כמו בכל השנה, אלא שצ"ל בחי' הקבעמ"ש בבחי' עומקא דליבא. וזהו הטעם מה שבעשי"ת אומרים השיר ממעמקים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org