קיט

בלק"ת^פא בד"ה במדבר סיני, הב' הוא בחי' הנשמה המלובשת בגוף, וחלק המלובש בגוף נק' זה שהו"ע גילוי ע"ד ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, וזהו ג"כ ענין מי ברא אלה^פג כי אלה הוא כמו זה, משא"כ מי הוא בחי' העלם ועז"נ מי מנה עפר יעקב^פד כו' שאין שם בחי' מנין כי בשרשם כולא חדא כנז' בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר^פה וגבי פורים סד"ה וקבל היהודים^פו וקבל ל' יחיד כו', וביאור הענין דהנה ענין ההתחלקות המדרגות זהו רק מהחכ' ולמטה^פח כמ"ש נודע בשערים^צפט לכל חד לפום מה דמשער בלביה^צא דהיינו כל אחד לפי השגתו, והיינו במדות שנמשכים ונולדים מהשכל א"כ כשאין דעותיהם שוות גם המדות אינם שוות, וכמו תלמידי שמאי והלל שנתרבו הדעות^צב וההתחלקות, זה פוסל וזה מכשיר מחמת שינוי הדיעות אף ששמאי והלל לא נחלקו רק בג' דברים^צג, אבל תלמידיהם נחלקו הרבה זה תופס השכל ששמע מרבו כך וזה כך, ועד"ז בהעבודה מצד השכל המושג נמשך התחלקות המדרגות אבל בחי' רעו"ד^צד שהוא הרצון שלמעלה מהשגת השכל לגמרי^פז, הנה בבחי' זו כולם משתוים בו יחד כאילו אינו אלא רצון אחד מכולם יחד כאיש אחד, כי בלמעלה מהחכמה אין שייך שום התחלקות כלל, ולכן נא' וקבל לשון יחיד*. וזהו עצמו^צה ב' בחי' השקל שכ"א עשרים^צו גרה כי בכל בחי' יש ע"ס כו', רק

בגוכתי"ק נרשם: ”ע"כ להעתיק". ראה לעיל הערה 1.

והיינו שע"י בחי' ביטול זה ורעותא דליבא הוא שזכו לגילוי אור א"ס ב"ה דכתי' בו כי לא יראני האדם וחי^כט שאינו נתפס בשום שכל אלא רק ברעותא דליבא^ל, וזהו וקיבל היהודים שבחי' הודאה הוא לבחי' שלמעלה מהשכל שאינו נתפס בשכל רק ע"י הודאה, וכמאמר לך טוב להודות^לא, וזה הי' בפורים ע"י הודאה ובענין מחצית השקל זהו עצמו^לב ב' בחי' שקל שכ"א עשרה גרה כי בכל בחי' יש ע"ס (רק שבבחי' שלמעלה מהחכמה אין שם התחלקות שהוא למעלה מהמספר ומנין וחשבון). וע"י

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org