שפב

מעצמיות מוח האב^מו וה"ז השפעה פנימיות, והשפעת הרב לתלמיד הוא הארה חיצוניות דלא קאים איניש אדעתי' דרבי'^מז עד ארבעים שנין וכמ"ש ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות עד היום הזה^מח לסוף ארבעים שנין וההתקשרות שעד מ' שנה הוא מהארה חיצוניות, ובמ"א מבואר שהוא רק חלק עשיריות^מט וגם זה רק במספר ולא באיכות וכמות וכמו חכ' ודיבור שאינם בערך זל"ז ובמספר הם נחשבים בשוה, שהרי בהארה חיצוניות מתקשר כ"כ ע"י הדיבור וא"כ מובן שהדיבור אינו נפרד מהאדם, וכמו"כ יובן למעלה שהדיבור אינו נפרד מאחר שבאדם ג"כ אינו נפרד והלא הבריאה היא רק בחיק הבורא ואלמלא מתכנשין^נ כל באי א"י^נא לברוא אפי' יתוש א', ומאחר שכ"ה בנברא כמו"כ יובן בהבורא וזה אינו שייך לומר שבאדם אינו נפרד ולמעלה ח"ו כי זה לא יתכן אלא שהדיבור אינו נפרד וא"כ גם הנבראים שנתהווה מהדיבור אינם נפרדים, וזהו תי' אחד שהח"ד מורים על ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם ומ"מ הם בטלים לא"ס אלופו ש"ע, וכדי שיהי' מציאות הדיבור שיתהווה בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם זהו שאמר ה' אחד יו"ד צמצום ה' המשכה (ונ"ל שצ"ל התפשטות) ו' המשכה^נב כו' וזהו מקור הדיבור שיהי' מקור לעולמות, ה' אלקינו הו"ע יחוד הנשמות דישראל עלו במח'^נג והו"ע מח' ויובלא לא אתפרש לעלמין^נד כמו שהבן נמשך מעצמיות מוח האב כמו"כ כתי' בנים אתם לה' אלקיכם^נה ונמשכים ממח' העצמיות, דכמו שיש מח' שבדיבור ודיבור שבמח' כמו"כ יש דיבור שבמח' ועצם המח', דדיבור שבמח' הגם שהוא מח' מ"מ שייך לדיבור אבל עצם המח' הוא מה שאינו שייך לדיבור ואף אם לא הי' מציאות הדיבור שייך מח' זו, ושרש הישראל הוא מעצמיות המח', לכן התקשרות ישראל בהקב"ה ע"י התורה וכמאמר תלת דרגין^נו מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, ור"ת י'ש'ר'א'ל'^נז י'ש ש'שים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org