והמשכת החכ' בבחי' דבור שנק' עשי' כו', משא"כ בשבת הוא בחי' עליה למקורו שמאיר שם התגלות עצמותו כו', וזהו שפי' רש"י ז"ל ע"פ ושמי הוי' לא נודעתי להם לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי, והיינו כי שם הוי' בחי' ומדריגת אמתעה (הגם ששארי שמות הם ג"כ אמתעו כמ"ש במ"א), שג' אותיות אמתעז הם אני ראשון ואני אחרון ומבלעדיעח כו', ולהאבות לא נתגלה עדיין בחי' אמיתית שם הוי' רק הגילוי הי' להם מבחי' שאר שמות כו', וזהו דכתי' יהללו את ש' הוי' כי הוא צוה ונבראועט, ולא כתי' ברא והיינו כי ברא הוא לנוכח שהוא בחי' כח הפועל בנפעלפ ולכן בש' אלקים שהוא מדת הצמצום כנ"ל נא' ברא היינו שנתלבש בעולמות בבחי' ממכ"ע, משא"כ אצל ש' הוי' נא' רק ונבראו לשון ממילא לפי שש' הוי' אינו מתלבש בעולמות רק בבחי' מקיף והעלם שהוא בחי' סוכ"ע. ובזה יובן משארז"ל גדולים מעשה הצדיקיםפא העוסקים בתומ"צפב ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים שהארץ נברא ביד שמאל כמארז"ל נטה ימינו וברא שמיםפג, נטה שמאלו וברא ארץ, ולכן בארץ נעשה העלם והסתר גמור כו' ושמים שנברא בבחי' יד ימין שם מאיר אלקות בבחי' גילוי יותר, אך מ"מ הגילוי שבשמים אינו מאיר בארץ, וכמ"ש השמים שמים לה'פד והארץ נתן לבני אדם, לפי שכל אחד נברא ביד אחת אך במעשה הצדיקים נא' בהם מקדש אד' כוננו ידיך ב' ידות בחד מעשה, והיינו בחי' ההתחברות בחי' שמים וארץ וכמ"ש כי כל בשמים ובארץפה, דאחיד בשמי' ובארעאפו, והיינו כי בבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות למטה ממש, וכמ"ש ועשו לי מקדשפז ושכנתי בתוכם שהי' מאיר גילוי שם הוי' למטה