ולכאורה צ"ל מהו מעלת ענין הגדלה זו שסיפר שהים נגזר לגזרים, הלא בפ' בשלח בסיפור קרי"ס נא' באריכות יותר איך ששם הים לחרבה, ושהלכו בנ"י בתוך הים ביבשה כו', דכתיב ואתה הרם כו' ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשהד, וכתיב אח"כ ויט כו' וישם את הים לחרבהה כו', ויבואו בנ"י בתוך הים והמים להם חומהו כו', ומה הגדיל כ"כ דוד בספרו באמרו לגוזר י"ס כו', אך הנה עכ"פ מזה מובן שמעלת בנ"י הוא למעלה יותר מבחי' הים, ופעם מצינו שע"י הים נתעלו בנ"י ונתגדלו וכענין שארז"ל ברבות ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראה הגדול שבנביאיםז, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אליח ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, והוא מהמכילתא הובא בילקוט רמז רמ"ד, והיינו כי בנביאים כתי' וביד הנביאים אדמהט שהוא בחי' כה, כדמותינוי, רק משה נתנבא בזהיא, ובשעת קרי"ס כל או"א הראה באצבעיב ואמר זה אלי שזכו כולם לידי גילוי בחי' זה שהוא כערך נבואת משה*13, ולכן שבחו ברבות יורדי הים שאמרו כמה גדולים יורדי היםיג שמשה רבן של כל הנביאיםיד כמה נתחבט עד שביקש הראיני נא את כבודךטו כו', ויורדי הים זכו כולם לגילוי בחי' זה אלי, ונמצא מכ"ז מובן שישראל נתגדלו ע"י הים, וממ"ש כמגדל דוד, שגידל אתכם דוד בספרו משמע שישראל הם גדולים מהים, וכתי'טז בוקע ים לפני משהיז שכיון שראה הים משה ובנ"י נתבטל ונקרע לפניהם, וכן ברבות בשלח פך"איח משמע שהים גדול ממשה שא"ל אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי, ואתהיט