הנפש המאיר בגוף עם שרש הנפש שאינה מתלבשת בגוף כלל (שהיא בחי' מזלי'יז כו'), וזהו"ע סמיכת גאולה לתפלה שיהי' השפעת היסוד בבחי' מל' דוקא ולכך אסור להפסיק בין גאולה לתפלהיח אפי' היכא שמותר להפסיק בין הפרקים אעפ"כ בין גאולה לתפלה אסור, והנה לפ"ז משמע שגאולה הואיט למעלה מבחי' תפלה אבל לפעמים מצינו שתפלה היא למעלה, והענין הוא דבאמת תפלה הוא למעלה כו', אך כדי שיהי' העלאת התפלה זהו ע"י סמיכות גאולה לתפלה שאומרים מקודם תהלות לאל עליון גואלם עי"ז נעשה העלאת התפלה שהוא בחי' אתדל"ע המעורר אתדל"תכ, אבל אח"כ ע"י התפלה נעשה התחברות עצמות אא"ס בבחי' מל'כא, והנה כתי' המלאך הגואל אותיכב כו' שא"א לומר שקאי על מלאך נברא דאיך א' המלאך הגואל אותי כו' דאין זה בכח המלאך כו', אלא פי' המלאך הגואל קאי על בחי' מל' דאצי', שמל' נק' ג"כ גואל. והענין הוא דהנה כשיש ריבוי ההשפעה בבחי' מל' מבחי' יסוד אזי עי"ז נעשה מל' ג"כ גואל. ועוד י"ל כמ"ש בזוהר דכד איהי שלוחא מלעילאכג אזי נק' מלאך שניתוסף בה א' וא' הוא בחי' פלאכד שהוא בחי' כתרכה, וע"כ ע"י שמאיר בה בחי' כתר עי"ז נעשה בחי' גואל כו'. וזהו המלאך הגואל אותי כו' וזה"ע ד' גאולותכו דהיינו מה שמל' נק' גואל ובחי' יסוד שנק' גאולה.
ב) והנה יש להבין ענין מספר ד' גאולות, הענין הוא דהנה כדי שיוכל להיות בחי' ד' גאולות והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתיכז, צריך שיהיה המשכה מקודם מבחי' חכמה כו', וזהו מ"ש עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכיםכח, מלכים תרי מלכי תרי, דהנה מלכים הוא בחי' יסוד ומל'כט, וכמ"ש כי הנה המלכים נועדול