דתפיס בי', ולכך נק' אין. והנה אין ואני הם אותיות שויםרכח, והיינו כי אני הוא בחי' מל'רכט, ושרש המל' שהוא בחי' יראהרל הוא בבחי' כתררלא לפי שיראה הוא בחי' ביטול היש, כי אהבה היא בבחי'רלב יש, יש מי שאוהברלג, משא"כ יראה היא בחי' ביטול מכל וכל, ולכך ע"י הביטול מגיע בבחי' אין. וזהו משארז"ל גדולים מעשה צדיקיםרלד ממעשה שמים וארץ, לפי שמעשה שמו"א הם בחי' יש מאין, אבל מעשה צדיקים הוא בבחי' ביטול היש לאין כו', והיינו שע"י הביטול מגיע בבחי' אין, ועי"ז מתעורר גם מבחי' אין העצמי. וזהו מ"ש הטעם כי אין מחסור ליריאיו, יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור דהיינו שגם ע"י בחי' יר"ת (והיינו בחי' יר"ע שביר"ת כנ"ל היינו בחי' יראו את הוי' שבבחי' יר"ת) שהוא בחי' ביטול היש עי"ז כי אין מחסור ליריאיו שעי"ז נמשך מבחי' אין וזהו מחסור ליריאיו שהוא ממלא כל החסרונותרלה, דהנה פעם כתי' בעירום ובחוסר כלרלו והיינו לפי שנא' תחת אשר לא עבדתרלז כו' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כל הוא בחי' דאחיד בשמיא ובארעארלח שע"י בחי' כל נמשך משמיא בארעא, אך תחת אשר לא עבדת עי"ז נעשה למטה חסר כל, אך בחי' האין מחסור ליריאיו שהוא