וגם ע"פ גלי' דתורה הרי מ"ח מטהרים זבין וזבות ומצורעים וכשרים לקידוש מי חטאתסג והימים הם כמקוהסד ואפי' להדיעה דמי הים מטהרי' בזוחליןסה מ"מ מ"ח מטהרי' בכ"שסו.
ובעבודה ב' בחי' אלו הם בכל נפשך ובכל מאדךסז, דאהבה דבכל נפשך הוא מצד ההתבוננות כמו אדם שחלשסח רוצה שיתפשטסט בכל אברי הגוף כמו"כ לאהבה את ה' כי הוא חייךע חיי החייםעא ורוצה שיתפשט אלקות בכל העולם, ובחי' אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבולעב וכמו מים שסותמים אותם בוקעים הסתימה ויוצאים בכחעג כמו"כ ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב יבוא לבחי' אהבה דבכל מאדך בלי גבול, ואהבה זו אינו נפסק לעולם, דאהבה ברשפי אש הוא מצד התבוננות וא"א להיות כל היום בהתבוננות ממילא נפסק האהבה, אבל אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול שיוצא מהגבלת הכלי לגמרי הוא תמידי שאינו נפסק לעולם, וזהו לרוקע הארץ על המים דהעיקר הוא דוקא כשבוקעים עפר הארץ היינו הגוף ועי"ז יבא לבחי' בכל מאדך. והנה בהמק"ד נק' באר וכמ"ש הרמב"ן שענין שחפרעה יצחקעד הם כנגד ב"ר וב"ש והבאר הוא מתתאעו לעילא תמיד בלי הפסק, ובבהמק"ד היו מקריבים קרבנות שהוא העלאהעז עד שעולה עד רזא דא"סעח ועכשיו תפלה במקום קרבנותעט לכן אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשאפ שהו"ע מס"נ ביטול דבכל מאדך בלי גבול, וזהו קדוש הא'פא.