נתן ימינו על ימינו של משה שנא' מוליך לימין משה, מיד ראה הקב"ה וברח שנא' הים ראה וינוס כו', והענין י"ל ע"פ מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימינול טפחה שמים, וארז"ל נטה ימינו וברא שמיםלא, נטה שמאלו וברא ארץ, כי ארץ ושמים הם ממכ"עלג וסוכ"עלב משא"כ בחי' ים הוא רק הארה מבחי' סוכ"ע כו' דהיינו ההעלם של הגילוי כנ"ל, וזהו הנה טפחות נתת ימי וחלדי כאין נגדך (תילי' ל"ט וא"ו), (ופי' רש"י מדודים הם ימי האדם כדבר הנמדד בטפחיים כן ימי האדם קצובים), כי ב' ידות ימין ושמאל הם ב' טפחותלד, שבכל יד ה' אצבעות חמש כנגד חמשלה, והם ימי של בחי' מל' ובאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', (והיינו שדוד אמר זה כנגד מדתו שי"ל שבנין המל'לו הוא מבחי' המל' של כל הע"סלז, ואמר זה בשביל כלליות נש"י בחי' כנס"י שמדודים הם בטפחיים כמו שפי' רש"י שגם בחי' סוכ"ע מדוד הוא
וכשנבנה בחי' המל' בע"ס הם ימי וחלדי ים ויבשה, פנימיות המל' וחיצוניות המל'יח כמ"ש כל הנחלים הולכים אל היםיט, ים מקבל מבחי' ימי היינו מבחי' יומין דז"א ומעלים ומגלה הארה בבחי' ארץ שזהו בחי' חלדי כמ"ש הת"יטז על וחלדי וגושמי היינו בחי' יבשה שזהו המקור להוות היש דבי"ע.