בזהר שקיר בלשון יוןצו אדוןצה והוא ש' אד'צז, והיינו להיות יחוד ה' אלקי' ה' אד' (כי ש' אד' וש' אלקים הוא בחי' אחתצח כנ"לצט, ופי' אד'ק מל' אדון ואלקי' תקיףקא כמ"ש בביאור שובה הנ"לקב), ומכאן למדו בגמרא שהמתפלל צריך שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקירקג, והיינו כי המתפלל הוא הממשיך בחי' ש' הוי' באמרו ברוך אתה ה', ברוך ל' המשכהקד, ואומרים ח"י ברכות נגד ח"י חוליות השדרהקה להיות כי הברכה והשפע נמשך דרך בחי' ח"י חוליות השדרה, וגם ח"י הוא בחי' יסודקו כו' ולכן צ"ל שלא יהי' הפסק בינו לבין הקיר שלא יהי' דבר חוצץ, והיינו שיומשך ישר לקיר בחי' מל' וז"ע כותל דקדושה.
והכותל הב' הוא בחי' כותל בלעו"ז שהוא מ"ש ביחזקאל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העירקז ומכאן ארז"ל (ברכות דל"ב ב') שמחרבקח בהמ"ק נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שבחי' כותל זה הוא לעומת הקיר דקדושה, והוא בחי' עמלק שהוא בגימ' ברזל עם הכוללקט, ונק' קיר ברזל, כי ברזל הוא נוק' דקליפהקי שהוא תכלית הרע והקליפה שמסתיר ומעלים לגמרי על אור ה' וקדושתו ולכן לא נא' ברזל לתרומת המשכן כמ"ש זהב וכסף ונחושתקיא, אבל ברזל לא נא' וכמ"ש במד"ר ס"פ תרומהקיב, וכן בבנין בהמ"ק וכל כלי ברזלקיג לא נשמע בבית בהבנותו, וכן גבי המזבח כתי' לא תניף עליהם ברזלקיד, כי חרבך הנפתקטו עלי' ותחללה, והיינו שהברזל פוסל בנגיעהקטז, והוא מפני שהברזל הוא היפך ולעומת