בעשרהא מאמרות נברא העולם ומה ת"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולםג שנברא בעש"מ וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעש"מב, וצ"ל מפני מה מגיע להם עונש מר כזה ודין קשה על שמאבדין עולם שנברא בעש"מ והלא הי' יכול להבראות במאמר אחדד, ואי' במד"ש למשלה אם קנה אדם חפץ אשר יכולים לקנות אותו בזהוב א' והוא ישלם בעדו עשרה זהובים ונאבד החפץ ונתפס הגנב האם יתכן שיענש הגנב לשלם עשרה זהובים כפי מה ששילם הלא שורת הדין הוא שלא ישלם אלא כפי מה ששוה, ועד"ז למה יענשו הרשעים על איבוד עולם של עש"מ במה שיוכל להבראות במאמר א', ועד"ז צ"ל למה מגיע שכר טוב לצדיקים בעד קיום עולם של עש"מ, והנה נת"ל התירוץ ע"זו דבאמת הי' יכול להבראות במאמר א' אלא שאם הי' נברא העולם ע"י מאמר א' הי' ביטול הנבראים לגמרי ע"ד ברואים שבעלמא דאתכסי'ז כי לא הי' בחירה חפשית ולא הי' שכר ועונש ולא הי' שם רשע וצדיק שרשע מאבד את העולם וצדיק שמקיים את העולם, ולא הי' נשלם הכוונה שהבריאה שיהי' עבודה.
ולהבין למה ממאמר אחד הי' ביטול הנבראים, הנה ארז"ל והלא ט' מאמרות הןח אלא בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשוט, ופי' הפשוט הוא דבפסוק בדבר כו' כתי' שמים ובפ' בראשית כתי' נמי שמיםי ובריאת שמים הוא ע"י הדבור לכן דרשו רז"ל שבראשית נמי מאמר הוא, נמצא לפי פי' הגמ' המאמר דבראשית שהוא המאמר א'יא הוא דיבור, וא"כ הוא עוד פי' במאמר דבראשית נוסף על שארי הפי' שיש בבראשית דהנה הת"י פי' בראשית בחוכמתאיב כי חכמה נק' ראשיתיג