קדשים שנאכלים ליום ולילה א' היינו הלילה אחר היוםנט, וכן הקטר חלבים ואבריםס מצותן עד שיעלה עמוד השחר שהלילה הולך אחר היום.
ולהבין זאת מפני מה בקדשים הוא להיפך, והענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עזי מסגין ברישא והדר אמריסא ומשני כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא, והיינו כי עיזי הוא בחי' רשעיםסב עזי פנים שבדור, ואמרי הוא בחי' צדיקיםסג ע"ש את ה' אמרת היוםסד, ומ"ט עיזי מסגי ברישא ומשני כברייתו ש"ע, והיינו לפי שטבע הבריאה הוא שמתחלה הוא חשך ואח"כ התגלות האור, כי קליפה קדמה לפריסה, וכן קש ותבן נגדלים מקודם ואח"כ התבואהסו והחיטה אינו נראה כלל, אך אח"כ כשנגמר התבואה זורקין את הקש לחוץ ונוטלין את התבואה כי העיקר הוא התבואה רק שא"א לצמוח כ"א שמתחלה יהי' נגדל הקש, וכן באילנות בתחלה נגדל האילן עם הענפים ואח"כ הפרי, וכן שלי' קדם לולדסז, וכן ביחזקאל נא' והנה רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמלסח, שמתחלה ראה את הקליפות הסובבים את המרכבה ואח"כ ראה את המרכבה, והיינו כי טבע הבריאה שהקליפה קדמה לפרי ע"כ לילה קדם ליום שערב קודם לבקרסט, אך כ"ז הוא בבחי' ברה"ע, אך בקדשים הוא להיפך שהלילה הולך אחר היום, והיינו לפי שארז"ל וההוד זה בהמ"קע, והנה בהוד יש שני פי'עא הא' לשון הודאה והב' הוא מלשון הודו על ארץ ושמיםעב שהוא בחי' הודו וזיוו, וכן כתי' כסא שמים הודועג, ובאמת שני הפי' הם א' שע"י הודאה וביטול עי"ז נמשך בחי' הוד וזיו שהוא בחי' התגלות האור, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות בחי' הוד וזיו וע"כ שם הי' הלילה הולך אחר היום לפי שהי' הלילה בטל להיום לפי שהי' מאיר גילוי אלקות, וזהו חכמה זה סדר קדשים כי חכמה הוא בחי' התגלות וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניועד, יאר ה' פניו אליךעה, שהוא בחי' הארת הפנים שמאיר בבחי' גילוי כו'.