ראה שאין העולם כדאי עמד וגנזונ, והיכן גנזו ופי' בעש"ט זצ"ל שגנזו בתורהנא, וע"פ תורה נמשך למקום הראוי דוקא, כי מצד כי חפץ חסד הוא אפשר לימשך אפי' למקום שאינו ראוי כחשוכה כאורה אבל ע"פ התורה שהוא ע"פ חכמה נמשך דוקא למקום הראוי. אך עיקר הגילוי יהי' לע"ל כמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיברנב, ולא יכנף עוד מוריךנג והי' עיניך כו', ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונונד, וכן במשה מצינו דכתי' ושמתיך בנקרת הצורנה, כי הנה משה ביקש הראיני נא את כבודיךנו, וראית את אחורי ופני לא יראו, ומפני שראה אחוריי' דאבאנז עי"ז ושמתיך בנקרת הצור כמו לע"ל ובאו במערות צורים, וכן מצינו במ"ת וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, שיראה היא מקרובנט ומפני עוצם הקירוב עי"ז עמדו לפושנח.
להבין ענין היראה, הנה א"לס מחברי דניאל דכתי' והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראהסא אבל חרדה גדולה נפלה עליהם, לכאורה כיון שלא ראו מהו"ע חרדה. אך הענין הוא הנה ידוע שלא כל הנשמה נתלבשת בגוףסב אלא מקצת הארת הנשמה נתלבש בגוף ועיקר הנשמה נשארת למעלה בבחי' מקיף, ומבחי' מקיף מאיר בהנשמה שבגוף, וכמארז"ל אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזיסג, וכמ"ש ונוזלי' מן לבנוןסד, שנוזל משרש הנשמה בהנשמה שבגוף, ע"כ אע"ג שהאנשי' לא ראו את המראה אבל חרדה, שהחרדה הוא מצד הרגש המקיף, שע"י הרגש המקיף עי"ז נפל להם חרדה. כך במ"ת מפני שהי' גילוי אלקות ע"כ וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.