שיד

בע"מ, מאחר שבמאמר א' יכול להבראות^ו, א"כ למה יענשו עבור מה שנברא בע"מ, ובמד"ש הביא משל^ה ע"ז לאחד שקנה חפץ ששוה זהוב אחד, ושילם עבורו עשרה זהובים, ונגנב, ונמצא הגנב, היתכן שיצטרך לשלם עשרה זהובים מפני שזה שילם עבורו עשרה זהובים, והלא אינו שוה כ"א זהב אחד. ונת' התירוץ ע"ז^ז, שמה שא' במא' א' יכול להבראות זהו המאמר כללי, שזהו מ"ש בזהר במח' א' נבראו כל העולמות^ח, ובע"ח בתחילתו כשעלה ברצונו הפשוט^ט, וכמשנ"ת שם^י בענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם^יא שתומ"י כשעלה ברצונו מיד נתהוה, רק שאם הי' נשאר התהוות כל העולמות כמו שנתהוו מבחי' המח' היו העולמות בטלים בתכלית ע"ד עלמא דאתכסיא^יב ויותר כו', ולא הי' בחי' בחירה כלל, ולכן נפרטו אח"כ בט' מאמרי' פרטי'^יג בכדי שיהי' מציאות צדיקים ורשעים ע"י הבחירה שהבחירה חפשית כו' ע"ש, ונמצא מה שנברא בע"מ זהו מוכרח כו'.

והנה מאמר א' היינו מאמר הכללי הנ"ל לפי פי' הגמרא בר"ה דל"א ע"א^יד, ובמגילה דך"א ב' הוא בראשית, שאמרו שם והלא ט' ויאמר הן, בראשית נמי מאמר הוא דכתי' בדבר ה' שמים נעשו^טו, וא"כ מ"ש בראשית כו' השמים^טז כאילו נא' ויאמר יהי שמים. ונמצא כי זהו פי' ג' בתיבת בראשית, שהת"א מפרש בראשית בקדמין, ובת"י מפרש בראשית בחוכמתא, ולפי פי' הגמרא בראשית בדבר. והנה לפי פי' השני שנת' בד"ה כי תבואו כו' ושבתה^יז, שהמא' אחד הוא נמוך במעלה מן הע"מ יתפרש היטיב פי' הגמ', וכמשנ"ת שם שגם במא' א' הוא בחי' דבר ה' הי' יכול להבראות ג"כ, אלא שנברא העולם בוויתור היינו מה שנברא בע"מ, ולכן יובן היטיב ענין השכר ועונש שמגיע לצדיקים ורשעים, שמקיימים או מאבדים חפץ היותר יקר כו', ויתפרש בראשית היינו בחי' ראשית חכ' דח"ת, ומ"ש ה' בחכ' ג"כ על בחי' ח"ת כו'. אך לפי פי' הראשון שמאמר אחד הוא בחי' הכלל שכולל כל פרטי ההשתשלות והוא בחי' מח' א' כו', שלפי' הת"י וכ"ש לפי' הת"א יתפרש היטיב כמשי"ת, אבל לפי' הגמ' שבראשית הוא בחי' דבור איך יתפרש זה שיהי' מאמר זה היותר כללי שיוכלל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org