רג

בביאור החלצו דפ"ז ע"ב, וי"ל שאז נעשה בבחי' פרצוף שכל ספירה כלולה מעשר כמ"ש בביאור והניף פ"א, בלק"ת פ' אמור דל"ז ע"ד^נב, שז"ע המשכת אורות עליונים כי הכתר הוא הממוצע^נג המחבר וממשיך הארת המאציל א"ס ב"ה בנאצלים, וזאת נודע כי אור הכתר מאיר באצי' ע"י החכ' כמ"ש בע"ח דאור א"ס מתלבש באצי' בחכמה^נד לבדו, הובא בלק"ת^נה בדרוש בהרת פ"ד, ולכן כאשר אור אבא אינו מאיר לא נמצא בזו"נ ההתכללות מצד האורות שזהו עיקר התיקון*, ולכן יכול להסתעף סיבת הנגעים שנמשך יניקה לק"נ דאצי'). ועפ"ז יש להעיר ממ"ש בלק"ת ד"ה החלצו^נז, בענין מדין שאינו מז' עממין מדות הרעות ניאוף וכדומה, כ"א ריב ומדון^נח שנאת חנם דקות הרע שזה כבד יותר לברר, מפני שאינו שב ע"ז כלל שחושב שבדין הוא שישנא אותו מפני שהנכון אתו נגד בעלי מריבו כו', ושרש ענין ריב ומדון זהו היפך ההתכללות, כ"א ענפין מתפרדין^נט, וזהו עולם התהו^נו כו', שלא היו משגיחין אפין באפין כמ"ש בספד"צ, תרומה קע"ו ב' עד לא הוו מתקלא לא היו משגיחין אפין באפין.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org