ועבדתם את ה' אלקיכםא וברך את לחמך ואת מימך והסרתי מחלה מקרבךב, וארז"ל ק"ש ותפלהג, וכן אמרז"ל ע"פ לעבדו בכל לבבכםד איזה עבודה שבלב זו תפלהה. הרי ענין עבודה הוא ק"ש ותפלה וצ"ל זה. והנה צ"ל בפסוק זה מ"ש תחילה ועבדתם את ה' אלקיכם ל' נסתר ואח"כ והסרתי מחלה מקרבך ל' נוכחו כמדבר בעדו, וגם צ"ל מי אומר פסוק זה אם משה אמרו הרי תחילת הפ' הוא הנה אנכי שולח מלאך לפניךז, אלא דהוא דיבור הקב"ה אל משה וא"כ הול"ל והייתם לי עבדים וכמ"ש כן במ"אח וגם הול"ל וברכתי את לחמך כו' כמו והסרתי כו', אלא צ"ל כמ"ש הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומשט שמשה כ' את התורה לא כמו שארי הנביאים כמו יחזקאל כ' ויהי דבר ה' אלי לאמרי אבל כ' בדרך שלישי המספר כמו וידבר ה' אל משהיא, וענין שלישי המספר הוא בחי' א"ס עצמות המאציליב שמספר דבר ה' שדיבר אל משה, זהו פי' שלישי המדבר שכ' הרמב"ן, וכמו"כ יובן כאן מ"ש ועבדתם הו"ע שלישי המספר, וע"ד מ"ש בכל סיום פ' אני ה' ולכאו' והלא שם ה' אינו ידועיג ומה שייך לאמר אני ה', דאני שייך על דבר הידוע אומר אני זה משא"כ שם הוי' כו', והענין דאני קאי על בחי' א"ס עצומ"ה והוא כחיד המספר וא"ס שגור בפי כל אפי' בתינוקתטו, הו"ע אני ראשון ואני אחרוןטז, וזהו אני הוי' שבחי' אני ראשון והוי' כולא חדיז, וכמו"כ מ"ש ועבדתם כו' הו"ע שלישי המספר.