שיראה זו היא ג"כ במל' רק שיראה זו היא בבחי' מל' כמו שהיא באצי', אך המצות הם למעלה מבחי' מל', וזהו יראו את הוי' קדושיו, שכדי לבוא לבחי' קדושיו שהוא בחי' מצות זהו ע"י בחי' יראו את הוי' מתחלה, שז"ע קבעמ"ש. והנה מה שמבואר למעלה שבחי' יראו את הוי' היינו בחי' יר"ע, וע"י קדושיו שהוא בחי' מצות מגיעים לבחי' יר"ע, זהו ג"כ אמת, כי הנה איתא במשנה קדושה מביאה לידי ענוה וענוה לידי יראת חטא, ופי' יראת חטא אינו יראת העונש לבד, אלא שהוא ירא מהחטא עצמוריב, וזהו ע"י קדושה דוקא, כי כשמתבונן איך שהמצוה היא למעלה מאד וע"י המצוה נעשה התחברות וגילוי אלקות בעולמות, עי"ז הוא ירא מהחטא יותר דהיינו מעצם החטא, והיינו לפי שכמו שהמצוה מעלה ומגביה את הנפש, כמו"כ להיפך החטא מוריד ומשפיל מאד וכמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלעריג כו'ריד, וזהו יראו את הוי' קדושיו שע"י קדושיו דוקא יוכל לבוא לבחי' יראו את הוי' שהוא בחי' יר"ע כו'.
וזהו מ"ש כי אין מחסור ליריאיורטו, והענין הוא דהנה ארז"ל במד"ר ס"פ ל"ח בסוף פ' נחרטז, כ"מריז שנא' איןריח הוה לה, ותהי שרי עקרהריט אין לה ולד והוהרכ לה, ולחנה אין לה ילדיםרכא והוה לה, ציוןרכג דורש אין להרכב והוה לה, והיינו כי האין ממלא החסרון, ולכן הוה לה. והענין הוא דהנה אין הוא בחי' מ"ש והחכ' מאין תמצארכד שאין הוא בחי' כתררכה ולכך נק' אין לפי שהוא למעלה מהשגה ממש שבבחי' חכ' יש קצת השגה וכמ"ש במשה וראית את אחורירכו שמשה השיג אחוריי' דאבא, משא"כ בכתר אין שם שום השגה ותפיסא ואיהו תפיס בכולהו עלמיןרכז ולית מאן