תצו

ע"י מצות דוקא יבא ליר"ע. והענין דהנה במצוה יש ב' פי' א' ל' ציווי כמו צו אל בנ"י^מד, ב' ל' צוותא^מג וחיבור כמארז"ל ע"פ כי זה כל האדם^מה כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה^מו פי' להתחבר לזה.

ולהבין זה הנה אמרז"ל ע"פ ויהי ביום השישי^מז ה' יתירה תנאי התנה הקב"ה^מח במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזור^מט את העולם לתהו, וכן מ"ש וישב הים לפנות בקר לאיתנו^נ אמרז"ל לתנאו^נא דקי"ס הי' הכנה למ"ת^נב, ולכאו' צ"ל מה שייך תורה לעולם והרי תורה ניתנה לך"ו דור^נג. והענין דהנה אי' בזהר ובמדרש^נה עשרה עשרה הכף^נו בשקל^נז עה"ד מכוון כנגד ע"מ^נד, דיבור אנכי נגד מאמר יהי אור^נח כו' דאם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי^נט, וכתיב אנכי עשיתי ארץ^ס ואדם עלי' בראת"י בגימ' תרי"ג^סא דעיקר המכוון הוא בשביל תומ"צ. וביאור הענין דאף שאמרז"ל בע"מ נברא העולם^סב, ואמרז"ל בעשרה דברים ברא הקב"ה^סג את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו' דכתי' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה^סד בדעתו תהומות נבקעו^סה כו' אך מ"מ הרי כתי' רבות עשית אתה ה' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך^סו, פי' נפלאותיך כמ"ש בס"י בל"ב נתיבות^סז פליאות חכ' חקק י"ה הוי' צבאות וברא את עולמו,

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org