במשכן הי' הארון והמנורהיז, בברה"ע נא' יהי רקיע ויהי מבדיליח במשכן כתי' והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"קיט*, ועד"ז כל מה שיש בברה"ע הי' במשכן ג"כ לכן כדי שיוכל בצלאל לעשות המשכן הי' צריך לידע אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.
(ב) ולהבין זה, הנה ארז"ל עוד בברכות קודם מאמר הנ"לכ בצלאל ע"ש חכמתו נקרא בשעה שאמר הקב"ה למשה לך עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והיפך ואמר ארון וכלים ומשכן א"ל בצלאל אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכן כלים, כלים שאני עושה להיכן אכניסן שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים א"ל בצל אל היית וידעת, וצ"ל מפני מה שינה משה והיפך. הנה כתי' ועשו לי מקדשכא ושכנתי בתוכם, וארז"ל בתוכו לא נא' אלא בתוכם בתוך כאו"א מישראל שגם בזמן בהמ"ק הי' עיקר השראת השכינה בתוך כאו"א, ועכשיו שאין לנו בהמ"ק מ"מ בתוך כאו"א יש גם עכשיו בחי' המשכן, ובזה יתורץ מארז"ל כ"מ שנא' ליכב אינו זז כו' ולא בעוה"ז הלא עכשיו אין לנו בהמ"ק, אלא שבכאו"א יש בחי'
*)
בע' בפ"ע נעתקו הגהות ולא נסמן מקומן בפנים וכנראה שייך לכאן:
לד"ה ראוב — פ"ש נא' ראה קראתיג — ולא הועתק כ"א הנמחקד
בשלישי יקוו המיםה, ובמשכן ועשית כיור נחשתו, ברביעי יהי מאורותז, ובמשכן ועשית מנורת זהב טהורח, בחמישי ועוף יעופףט, ובמשכן והיו הכרוביםי, בששי נברא אדםיא, ובמשכן ואתה הקרב כו' אהרן אחיך (שמות ך"חיב), בשביעי כתי' ויכולו השמיםיג, ובמשכן ותכל כל עבודת המשכןיד, בברי"ע כתי' ויברךטו, ובמשכן ויברך אותם (שמות ל"ט)טז, במד"ר פ' נשא תוך פ' י"ביז ע"פ את המשכןיח, וע' בפי' בעלי התוספת בס"פ פקודייט שכנגד הארץ ופרי הארץ הי'כ השולחן ושתי מערכות של לחה"פ, שש המערכות כנגד ששה עתים זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף עכ"ל.