שלמעלה מהדבור, ופי' עלו במחשבה זהו בחי' העליונה שבמחשבה כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלקו"ת פ"אקיא, וכתי' בעבר הנהרקיב ישבו אבותיכם ששרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר ג"כ, כי ים הוא נק' ים סוף שהוא סופא דכל דרגיןקיג בחי' מל' מל' כל עולמיםקיד, אבל נהר הוא בחי' בינהקטו, ושרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר ג"כ, שהרי הם מבחי' עבר הנהר כו', ולכן מצד שרש נשמתם נתבטל הים לפניהם לפי שבים הי' הגילוי בכל ישראל מבחי' שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה בבחי' לבנון הנ"ל, וזהו משה ובנ"י, בנ"י הם בחי' הנשמה כמו שהיא למטה, ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש ומקור הנשמה כמ"ש כי תקנה עבד עבריקטז, עבד הוא בחי' הנשמה כמו שהיא למטה שנק' עבד כמ"ש יעקב עבדיקיז, עברי הוא בחי' שרש הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו', ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה, וזהו כי תקנה עבד עברי, קנין הוא בחי' המשכה מהעלם אל הגילויקיח, וכי תקנה קאי על משהקיט, כי משה הוא בחי' דעתקכ ולכן הוא ממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה המלובש בגוף כו', והיינו שממשיך בחי' דעת דזרע אדם גם בנשמות דזרע בהמהקכא. וזהו דכתי' ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראהקכב כו' ומקשינן אטו יראה מלתא זוטרתא היא, אין לגבי משה מלתא זוטרתי היאקכג, ולכאו' אינו מובן שהרי מעמך כתיב, אלא לפי שבחי' משה יש בכאו"אקכד שהוא בחי' דעת שבכאו"א, שהרי כאו"א מברך ברכת חונן הדעתקכה כו', וע"י בחי' הדעת נמשך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה שמלובש בגוף. וזה"ע משה ובנ"י שרש הנשמה והנשמה המלובש בגוף. ונמצא מתורץ מ"ש אז ישיר לשון יחיד ולא ישירו, לפי שמשה ובנ"י הם בחי' אחת כו'.