רעז

הוא נפלא לומר כן על השי"ת שהוא קדוש ומובדל בעצמו, והאיך אנו אומרים נקדישך שאנחנו מקדשים אותך, וגם למה אומרים ג"פ קדוש למה מספר זה דוקא, אך הענין הוא שהתורה ניתנה לנו בשלשה דברים שהם מחדומ"ע שכמה מצות תלוים בדבור לבד, וכמה מצות תלוי' במחשבה לבדה וכמה מצות תלוים במעשה לבדה, ולכאו' יכול האדם לטעות שאין בחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' מעשה שוה לבחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' דבור ומחשבה, שבחי' מעשה הוא מתעבה ומתגשם יותר ונמשך גם בבחי' דומם כמו מעשה הצדקה בדומם בזהב וכסף ונחשת, אך באמת אינו כן כי הכל שוה אצלו ית' כי כולא קמי' כלא חשיב^נט ואין הפרש אצלו בין עליונים לתחתונים כיון שהכל כאין נגדו, כי הוא ית' א"ס ואין ערוך אליך^ס כו', וזהו מה שאומרים והקדוש בשמים ובארץ^סא, כלומר שבחי' שמים ובחי' ארץ שוה אצלו כי הוא קדוש ומובדל מהם, והגם שהוא מחי' את כולם^סב ומהוה את כולם^סג החיות הוא בבחי' רצוא ושוב^סד כו' כמ"ש במ"א, והנה המשכת החיות מקדושתו ית' נעשה ע"י קיום התורה והמצות כמ"ש גוי אחד בארץ^סה, פי' בארץ נעשה המשכת בחי' אחד^סו, ולכן אומרים ג"פ קדוש להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' אלו מח' דבור ומעשה שבכולם הוא קדוש, וע"י התורה והמצות בג' בחי' הנ"ל ממשיכים אותך להיות נקדישך שנמשיך קדושתך כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org