בו כל הפרטים שנפרטו אח"כ בט"מ פרטי' כו'. וגם צ"ל מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנהיח, שנת' במ"א שיש ב' פי' בתי' חסד יבנה, הא' שהעולם נבנה ע"י בחי' החסד וכמ"ש מכלכל חיים בחסדיט, ולמעלה חסד אינו כמו למטה חסד, שלמטה החסד הוא רק גרם ההשפעה, אבל למעלה החסד עצמו הוא ההשפעה כו' כמ"ש במ"א, והב' שכדי שיהי' בחי' התהוות העולמות צריכים לבנות בחי' החסד, כי אוא"ס הוא לאו מכל אילון מדותכ איהו כלל כמ"ש בת"ז, וכדי שיהי' מקור לעולמות צ"ל כמה צמצומי' עד שיבנה מדת החסד כו', כי ענין המדות זהו לזולת דוקאכא, וא"כ בכדי שיתהווה בחי' זולת זהו ע"י המדות כו' וכדכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המהכב וכדפרי'כג בזח"ג שמיני דל"ט ע"אכד, וע' בד"ה לסוסתי בלק"ת דרוש השניכה, ולב' הפירושים אין זה כמו הג' פי' הנ"ל בתיבת בראשית שהוא מאמר כללי שלפי' הגמ' הוא בחי' הדבור ולא מדות, ולהת"י זהו בחי' חכ' ולא מדות, וכ"ש להת"א שמפרש בקדמין שזהו בחי' הכתר כו'.
ואמנם בעצם ענין ג' פירושים הנ"ל צ"ל ג"כ הלא מצינו דכתי' כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץכו משמע שברה"ע זהו מבחי' חפץ הוי' שחפץ הוא בחי' פנימיות הרצוןכז כנודע, וה"ז קרוב לפי' הת"א בקדמין שי"ל שבקדמין כולל גם בחי' חפץ פנימיות הרצון, אך לפי' הת"י והגמ' צ"ל קרא דכל אשר חפץ כו', וכתי' מה רבו מעשיך כו' כולם בחכ' עשיתכח, שמשמע שהכל נתהוה ע"י החכ' שזהו כפי' הת"י בחוכמתא ברא, והיינו כולם בחכ' עשית בבינהכט, וע"ז רומז ש' אלקים שאחר בראשית שהוא בחי' אלקים חיים דבינהל שהוא מלך עולםלא כו', אך להגמ' ות"א צ"ל זה, וכתיב בדבר כו' שמים נעשו שזהו כפי' הגמ' שלכאו' אין זה מובן לפי' שנילב