שבנפשו זהו רק בעת התפלה*, אבל אחר התפלה חולף ועובר ההתבוננות, אך מצד בחי' המצח מתקיים כל היום, והוא כי המצח הוא בחי' נצחון דהיינו מה שנשאר אצלו הרשימה וההסכם מבחי' ההתבוננות שהי' בשעת התפלה שיהי' כן כל היום בבחי' נצח לבד, וז"ע המצח אף שהוא חופה על המוחין (היינו שאין מאירים המוחין בגלוי), עכ"ז יש בו יתרון (שהוא תמיד כל היוםרלז, ולכן הציץ שפי' מל' יציץ אה"ר ואהבה בתענוגים, ומלשון מציץ מן החרכים בחי' ראי' ע"י בחי' עיינין בחי' אסתכלותא דעלמא עילאה שבה בחי' עת"י, וגם ענין בחי' ציץ בחי' אסתכלותא דמצחא דעתיקא במצחא דז"ארלח, כמ"ש בזהר וע' בביאור שני דועשית ציץ (בס' יונתי (תקס"ורלט) דף ך"ו ע"ב) הוא על מצחו תמיד לרצון, שענין המצח בעצם הוא תמיד כנ"ל, ולכן ע"י הציץ תמיד יהי' לרצון מבחי' רעדכ"ר שמאיר ממצחא דעתיקא ע"י ההסתכלות בחי' עיינין כו' וכ"ז המשיך משה שמשה הוא העושה כו', ולכן מובן איך שע"י גילוי כזה נדחה הרע דעמלק כו'**.
*)הלואימז שיתפלל אדםמח כל היום היינו שאמר זה דרך בקשה, אבל באמת א"א להיות כן לזה הוא בחי' המצח בחי' נצחון (בדרוש).
י"למט בע"סנ טרודי' בעסק וא"א להיות בהתבוננות כל היום ואפי' בעלי תורה טרודי' לקשר מחשבה במחשבה ודבור בדבור התורה וא"א להיות כ"א התבוננות כלליות כמ"ש והודעת לבניךנא כו' יום אשר עמדתנב מה להלן באימהנג כו' אף כאן ואיך אלא שז"ע לאמור שבעשה"דנד, להיות תען לשונינה, כעונה אחר הקורא כמ"ש בת"א ד"ה בחדש השלישינו.
**)לכאו'נז צ"ל עמלק הי' קודם עשיית הציץנח, אך רבינו ז"ל אמר כן, וצ"ל שמשה עשה אח"כ הציץ (והציץ ענינו מציץ שבירת הכותל דעמלק), שזהו מפני כי שרשו מן המים כנ"ל לכן המשיך תורה, ממילא מובן איך שדחה עמלק, וגם צ"ל מ"ש על ועשית דציץ שמשה הוא העושה הלא בכל המשכן והכלים נא' ועשיתנט ואינו דומה לעשיית הבגדים ששם נא' ג' לשונותס ועשית, ועשו כל חכם לבסא, וסתם ועשו.