רבא, פי' שע"י הכה"ג הנושא הציץ מאיר בחי' עת"י וא"א שמאירים בעלמא עילאה גם בעלמא תתאהטז. והענין הוא להיות כי עלמא תתאה הוא בחי' אימא תתאהיז מקבלת מבחי' ז"א שהוא מקור לגבול, וכמ"ש בפרקי היכלות שיעור קומהיח של יוצר בראשית רל"ו אלפים ריבו (כן נמצא במ"א) רבבות פרסאות (ואםיט היות שהפרסאות הוא פרסאות שלמעלה, וענין בחי' המספר ברל"ו אלפים ריבו רבבות פרסאות זהו ג"כ שם שעולה מספרו כך, וכמ"ש גדול אדונינו ורב כחכ, ורב כח עולה מספר רל"וכא, ומ"מ אינו בחי' גבול עדיין, ועכ"ז) הנה הוא מקור לגבול, אמנם ע"י הציץ מאיר מעלמא עילאה בחי' בינהכב הארת הענג המלובש בבינה, והיינו בחי' א"א ועת"י* (וזהו דכתיב ולתבונתו אין מספרכג שמצד בחי' התגלות עת"י המאיר בבינה אינו שייך בחי' מספר, וז"ע בחי' האה"ר ואהבה בתענוגים שממשיך אהרן כהנא רבא ע"י הציץ, שזהו פי' ציץ לשון הארה כו', ומעתה יובן גם פי' ציץ לשון ראיה) שז"ע וישע ה' אל הבלכד כו' שהוא בחי' ש"ע נהוריןכה, כי בז"א הוא רק ק"נ נהוריןכו (ולכן
*)נרשם בשולי היריעה:
הארתא הענג מבחי' כתר א"א ועת"י המלובש בבינה הם בל"ג, זהו ביאור על האה"ר שנמשך ע"י אהרן שהיא בל"ג וגם אהבה בתענוגים שנת' בההג"ה ג"כ בכלל זה.