שמע כו' כמ"ש במ"א, כן א"א לבוא לבחי' והשבות אל לבבך כו' כ"א ע"י בחי' וידעתלב בבחי' דעת והכרה כי הוי' הוא האלקי'. והענין הוא דהנה כתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמשלג, פי' תחת השמש כי שמש ומגן הוי' אלקיםלד שכמו שאור השמש א"א לקבל כ"א ע"י המגן ונרתק רק לע"ל ארז"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקהלה מפני כי לע"ל יזדכך העולם ויוכל לקבל אור השמש בלא המגן אבל עכשיו אין יכולים לקבל אור השמש בלא הנרתק כ"א ע"י הנרתק דוקא, וזהו מ"ש לשמש שם אהל בהםלו, ועד"ז יובן למעלה בענין שם הוי' ושם אלקים שהוי' ואלקים הוא כמשל שמש ומגן שפי' ש' הוי' ל' התהוותלז ששרש ההתהוות הוא משם הוי' וכמ"ש יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראולח, ולכאו' הלא כתי' בראשית ברא אלקיםלט ובכל ע"מ לא נז' כ"א שם אלקים של"ב פעמים אלקים נא' בע"ממ ולא נזכר כלל שם הוי' כ"א אח"כ באדם ובבע"ח נא' וייצר ה' אלקיםמא, אבל בכל ע"מ לא נז' שם הוי' וגם במאמר נעשה אדםמב לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים, והיינו הגם כי שרש ההתהוות הוא משם הוי', אבל כדי שיתהוה העולם ליש ודבר נפרד זהו ע"י שם אלקים דוקא כי ש' אלקים הוא מדת הצמצוםמג המעלים ומצמצם כדי שיוכל להיות נבראים בע"ג, אבל אם הי' ההתהוות מש' הוי' לבד הי' העולם בטל במציאות ע"ד עולמות עליונים כו'.
(ג) והענין הוא, דהנה שם אלקים הוא בחי' אותיותמד וכמו שאנו רואים שהאותיות מסתירים על השכלמה כמו תושב"כ שאין מושגמו פנימיות ועמקות רזין דאורייתא המלובש בהאותיות מפני שהאותיות מסתירים על הפנימיות המלובש בהאותיות, ואפי' גם במשנה בחי' תושבע"פ הנה אין מבינים ביאור עומק המכוון