כג

יצרתיו אף עשיתיו^קכא, בראתיו הוא בחי' מח', יצרתיו הוא בחי' דבור אף עשיתיו הוא בחי' עשי', והנה ע"י כוונה של המצוה שהיא בחי' מח' נמשך בבריאה שהוא עולם המח', וע"י הברכה של המצוה שהוא בחי' דבור נמשך בעולם היצי', וע"י מעשה המצוה נמשך בעולם העשי'^קכב, והיינו לפי שכדי שיומשך למטה צריך למשוך ממקום עליון יותר^קכג, ולכן כדי שיומשך ממקום גבוה זהו מתעורר ע"י מעשה דוקא לפי שמעשה ממשיך ממקום גבוה יותר וכמו שארז"ל ודי לחכימא ברמיזא^קכד, והיינו שכשהשכל עמוק מאד שא"א לגלות אותו בדבור אזי ע"י הרמיזא שהוא מעשה נרמז השכל, ומבין אותו ע"י הרמיזא נמצא שיש כח במעשה שלמעלה מבחי' דבור, וז"ע המצות שהם רק בחי' רמז למצות עליונות^קכה כמו למשל תפילין שלנו הם רק בחי' רמז למה שהקב"ה מניח תפילין^קכו כי תפילין הם ד' מוחין^קכז קדש בחי' חכ' והי' כי יביאך בחי' בינה ותפילין שלנו שהם ד' פרשיות הם רמז לד' מוחין עליונים, וכן ל"ב חוטין דציצית שהם מצמר, הנה הצמר רומז לבחי' ושער רישי' כעמר נקי^קכח, ול"ב חוטין ל"ב נ"ח^קכט, וכן כתי' ואתא^קל מרבבות קדש ששרש האותיות הם בבחי' רבבה^קלב כו', כי יש בחי' יחידות עשירות מאות אלפים ורבבות, ואלפים הם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org