לד

ואח"כ רחימו הוא בחי' אה"ר ששרשה מבחי' בינה אימא עילאה^עח, ואח"כ יר"ע שהוא בחי' חכמ' כח מה^עט בחי' ביטול במציאות ממש כו', כי אהבה אע"פ שהיא אהבה לאלקות אעפ"כ הוא בחי' יש^פ, יש מי שאוהב^פא, משא"כ חכ' הוא כח מה בחי' ביטול במציאות ממש, וכמ"ש במשה ונחנו מה^פב, וזהו ע"י התורה מגיעים לבחי' יר"ע ביטול במציאות ממש, וזהו ענין ד' גאולות שביצ"מ. ועד"ז יובן לע"ל דהנה יש שני בחי' הוי' וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו^פג שיש שני בחי' הוי', הוי' שבסדר השתלשלות שנעשה מקור לעולמות, והוי' הב' הוא בחי' הוי' שלמעלה מסדר ההשתלשלות רק שעלה ברצונו שהוא בחי' הוי' דא"א^פד, דהנה למטה באדם אף שעיקר הוא הרצון כי הרצון מושל על כל הכחות מ"מ לא יתהווה כלום מהרצון אף שירצה כמה, משא"כ למעלה כיון שעלה ברצונו מיד נתהווה כך, כי לא מחשבותי מחשבותיכם^פה כו', וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה^פו, והנה עתה אינו מאיר רק מבחי' ש' הוי' שבסדר ההשתל' אבל הוי' דלעילא אינו מאיר עתה שהפסיק טעמא מפסיק שהוא בחי' פרכת המפסיק וכמ"ש והבדילה הפרכת^פז לכם בין הקדש ובין קדה"ק, והנה לעתיד יהי' מאיר מבחי' ש' הוי' דלעילא, וכמ"ש ביום ההוא יהי'^פח הוי' אחד שלא יהי' ב' בחי' הוי', אלא יהי' הוי' אחד שלא יהי' פסיק טעמא מפסיק (ושם הוי' דלעילא יהי' מאיר בגילוי בבחי' ש' הוי' דלתתא כו'), וממילא יהי' ג"כ ושמו אחד, דהנה עתה לא כשאני נכתב אני נק'^פט נכתב בהוי' ונק' באד', לפי שהגילוי למטה הוא מבחי' ש' אד' שהוא בחי' אנת אשתמודע אדון על כולא^צא שהוא בחי' מל'^צ, וכמ"ש וה' בהיכל קדשו^צב היכל גימ' אד'^צג ששם אד' הוא היכל לש' הוי' משא"כ לע"ל יהי' ושמו אחד,

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org