זהו כשהתורה היא תורת משה, היינו כשלומד תורה בבחי' ביטול (אז ע"י בחי' עוצם האור דבחי' תורה אור נדחה הרע דעמלק). וזהו ועשית ציץ שמשה דוקא הוא העושה הציץ כו', ופי' זהב טהור היינו ההמשכה מבחי' זהב טהור בחי' בינהקפא (וכמשנת"ל שהציץ הוא סימן דעלמא עילאה בחי' הארת הכתר בחי' ע"י וא"א המאירים בבינה עולם התענוג).
ופתחתקפב עליו פתוחי חותםקפג פי' חותם, פי' חותםקפד היינו כמארז"ל חותמו של הקב"ה אמתקפה, ואין אמת אלא תורהקפו, (וכמ"ש תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב' וא"ו) וכתי' אמת קנה (משלי ך"ג ך"ג) שקאי על התורה שנק' אמת לפי שבה מאיר מבחי' תיקון ואמת שפנוי משערות, וזהו כי באור פניךקפז נתת לנו תורת חיים היינו בחי' אור פני מלךקפח, שהוא בחי' מה שחכמת אדם דח"ס תאיר פניו דז"א כמ"ש תתן אמת ליעקב שז"ע יגמה"ר שאמר משהקפט שהמשיך בחי' יגת"ד דא"א בז"א, להיות גם בז"א יגמה"ר כמ"ש באדרא דנשא דקל"א ע"ב ודקל"ח ע"א וכאשר נמשך בז"א אז דוקא נק' ואמת, ומז"א מאיר במל' שנק' עלמא תתאהקצ שז"ע עיניך יוניםקצא שכמו זוג יונים שהזיווג שלהם הוא ע"י הסתכלותקצב כו' וכך המל' מקבלת מז"א בחי' הארת פנים מה שמקבל מא"א, והגם שהאמת הוא למעלה בעתיקא ושם דוקא מקור האמת וכן הוא במו"ס, אך אינו בגילוי עדיין, וכנ"ל בענין ח"ס שסתים ונעלם מפני הקרומא דחפייא על מו"ס, אך כאשר נמשך בז"א הוא מתגלה, וזהו תתן אמת ליעקב דוקא, וע' מזה בלק"ת בפ' מסעיקצג ד"ה הנה גבי