ויהי ערב ויהי בקר שהי' בשי"במב, ומהו ההתחדשות בר"ה יותר מכמו בכי"ו עד שר"ה נק' יום הדין שכל באי עולם עוברין לפניך כבני מרון כו'.
ויובן בהקדם מארז"ל למה קדמה שמע לוהא"שמג כדי שיקבלו*44 עלי' עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ולכאו' אינו מובן הלא בחי' קבלת עול מצות הוא ג"כ קבלת עומ"ש ולמה מחלקים אותם לשני דברים, ויש להקדים לזה מ"ש והחיות רצוא ושוב, ובפי' והחיות רצו"ש יש שני פי'מד, הא' שקאי על חיות הקדשמה העומדים שעבודתם הוא ברצו"ש, והב' הוא שהחיות אלקותמו המחי' ומהוה כל העולמות הוא בבחי' רצו"ש, וכמ"ש בס"י ודברו בהם ברצו"שמז, שבחי' דבר הוי' המהוום הוא בהם ברצו"ש, ונק' מטי ולא מטימח, וזהו דכתי' הלא דברי כאשמט, פי' שכמו האש מתנענע תמיד בבחי' הסתלקות והתפשטות כן דברי הוא בחי' דבר ה' שלעולם ה' דברך נצב בשמים, וכ"ה בכל הנבראים הוא בהם כאש דהיינו בבחי' רצו"ש, אלא לפי שזהו מלמעלמ"ט לכן נק' בשם מטולמ"ט שמתחלה הוא ההתפשטות ואח"כ ההסתלקותנ וחוזר חלילה כו' כמ"ש מזה במ"א. ושרש הענין הוא דהנה המקובלים כינו אותו ית' לקראותו בשם אוא"סנא, וכן הכתוב מכנה אותו לאש כדכתי' כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא*52 שצ"ל מה"ע שכינו אותו ית' בשם אור ואש. אך הענין הוא שאנו רואים שענין בחי' האור כמו אור השמש הנה הוא רק בחי' זיו והארה בלבד מעצם השמש, ואיננו נוגע כלל לעצם בחי' השמש, ולכן לא יפעול שום שינוי בשמש עצמה אם האור מאיר א"ל, עד"מ כשיש עננים שמסתירים אור השמש לבלי תאיר אורה לארץ ולדרים עלי' לא יפעול שום שינוי בעצם השמש, וכן כשתאיר אורה לארץ ולדרים עליה ג"כ לא יהי' מזה שום שינוי בהשמש עצמה,