ועד"ז יובן בשנה שהוא בחי' זמן, שהגם שבטובו מחדש בכיו"ת מע"ב אמנם זהו כמו החיות בפרטי האברים והגידים, אך ר"ה הוא יום הכללי שכולל כלליות השנ"ה ימים שהם פרטים, ונחלקי' לי"ב ראשי חדשים שכל ר"ח כולל כלליות החיות מן החדשל, נגד י"ב צירופיםכט כו', ור"ה יום ברוא האדם הוא הכולל כלליות כל החיות לכל השנהלא, ולכן אז הוא הדין והמשפט על כלליות ההעלאות מ"ן משנה העברה, להיות כי בער"ה אם (צ"ל עם)לג חשיכה מסתלק החיותלב דשנה העברה, ונצרך שיומשך חיות חדש וע"ז הוא הדין ומשפט דר"ה, וזהו שאומריםלד מל' זכרונות כו' שמעוררים הרצון דאנא אמלוךלה ומבקשים מלוך על כל העולם כולו בכבודךלו ומזכירים לפניו זכרונות דרביםלז, כי באמת אינו תופס מקום כלל, לכן צריכים לזכרונות כו', אך במה בשופר.
ולהבין שורש ענין השופר צ"ל מ"ש מן המיצר קראתי י"הלח ענני במרחב י"ה, וקאי על השופר שצדו הא' צר והשני רחב, והענין הוא דהנה נודע כי רמ"ח פיקודין הם בחי' רמ"ח אברי' דמלכאלט פי' וענין אברי' נודע ממ"ש במ"א שההפרש בין אברים לכלים זהו שהאבר ממשיך חיות הנפשמ, ולא כמו הכלי שהוא מקבל לבד, אבל אינו ממשיך כמ"ש מזה במ"א, ועד"ז יובן בענין הרמ"ח פקודין שנמשלים לבחי' אברי' להיות כי ע"י עשיית המצות ממשיכים המשכות אוא"ס שיומשך בכלים מכלים שונים, ועי"ז נמשך בחי' תוס' וריבוי אורות בעולמות שזהו עיקר מכוןמא מבחי' בריאות העולמותמב כמ"ש אנכי עשיתי ארץמג ואדם עלי' בראתי בראתי בגימ' תרי"גמד שקיום התרי"ג זהו עיקר מכוון מה שנמשך מבחי' אנכי מי