לבינה תקראעו והו"ע ההתבוננות ה' אלקינו הוא יחוד הנשמות וה' אחד הוא יחוד המלאכים איך שהם בטלים לאלקות.
אך צ"ל דמאחר דהנשמה גבהה מעלתה כ"כ מהו"ע העלי' שירדה כ"כ, אך הענין דהנה אי' בזהרעז ע"פ ויקח רומח בידועח הם רמ"ח תיבין דק"שעט, וכתי' אשר לקחתי מיד אמורי בחרבי ובקשתי ות"א בצלותא ובעותאפ, והו"ע חרב וקשת, וצ"ל מה צריכים לחרב וקשת. והענין דמשנת"ל שישראל עלו במח' היינו נפה"א אבל נה"ב שרשו מפני שורפא שבמרכבה ואפי' נפש השכליות שרשו מפני אדםפב ולכן תמיד יש מלחמה בין יצ"ט ובין יצה"ר, שטבע נפה"א ליכלל ולהדבק לאלקות וטבע נה"ב להימשך אחר תאוות זרות ורצונות זרות, אך ע"י הבירור דנה"ב מתעלה נפה"א במעלה עליונה יותר, וזהו רוממות אל בגרונםפג וחרב פיפיות בידם שע"י רוממות אל דק"ש חרב פיפיות בידם שניתן כח לנפה"א ומתיש כח נה"ב שהוא חרב פיפיות, והעלי' היא שבאה לאשתאבא בגופא דמלכאפד ושרש הנשמה בחי' מח' שהוא רק לבוש וא"כ ה"ז עלי' גדולה, אך לפמ"ש בזהר שהו"ע מח' ויובלא לא אתפרש לעלמין ומה יוכל עוד מדריגה עליונה מזה. אך צ"ל ע"פ מ"ש בזהר ע"פ בי נשבעתי נאום ה'פה, בי מה שבתוכי, וכמו בית יעקב לכו ונלכה באור ה'פו פי' באור שבש' ה' כמו"כ צ"ל כאן ג"כ דשרש הנשמה ממח' ואפי' בחי' מח' ויובלא כו' מ"מ ה"ז בכלל גרמוהי שאפי' כלי החכ' נק' גרמוהי אבל העלי' הוא בבחי' חיוהיפז, וזהו עתידים שיאמרו לפניהם קדושפח כדרך שאומרי' לפני הקב"ה, דקדוש הוא קדוש