שנד

כמו בהתרת נדרים שע"י החרטה עוקר את הנדר, וענין התשובה היא להשיב נפשו כנ"ל שעי"ז מעלה היצה"ר לשרשו שהוא טוב כי אין רע יורד מלמעלה^פו, והוא רק כח המתאוה והוא בפשעו צייר בו ציור רע כמ"ש מזה במ"א בד"ה זאת חוקת התורה שלא נדפס^פז, ולכן ארז"ל שט' ופנינה לש"ש נתכוונו, כי בשרשם הם גבורות קדושות, וע' בלק"ת^פח בדרושי פרה אדומה. ובזה יובן איך מעביר את הקטיגור שנולד ע"י העבירה כמארז"ל העובר עבירה א'^פט קונה לו קטיגר א', אלא שע"י החרטה עוקרו מעיקרא וע"י העלאת נפשו לשרשו נעשה טוב גמור ולכן תלוי איך התשו' הוא שיש שזדונות נעשו רק כשגגות לבד, ואם התשו' היא יותר מעולה אזי נעשו לו כזכיות^צ, ולכאו' איך הוא זה, אלא לפי שמעליהו לשרשו ששם הוא גבורות קדושות ובגבורה יש יתרון המעלה כמעלת הזהב על הכסף, והוא בחי' תגבורת החיות^צא לאלקות ולכן נעשו לו כזכיות. ולכן אינו דומה זמן דעשי"ת להדין שבכי"ו, שבכי"ו הוא רק ההמשכה מהכלל לפרט, אבל בר"ה ויוהכ"פ שהוא הדין על כלליות השנה צריכים לעורר בעצמו בחי' עומק נקודת הלב ועי"ז נמשך מלמעלה ג"כ מבחי' עשרה עומקים שהם נגד עשר בחי' הנפש, להיות ממעמקים קראתיך ה' מחדש גם אם פגם ח"ו, ואפי' מי שלא פגם צריך ג"כ לקרות מחדש כי בכל שנה צ"ל נמשך מבחי' היותר גבוה ולכן צ"ל ממעמקים קראתיך ה' מחדש, ולכן תיקנו בעשי"ת לומר מזמור זה כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org