אוא"ס ב"ה הוא בחכ' דוקא שלכן נק' החכמה אחד האמת כו' כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, ע"כ נק' חכמה אוא"ס ושאר הספירות נגד החכמה הם כערך הנאצלים לגבי המאציל. והנה רבה בר נחמני בדורו הי' כמו משה בדורו, שרב"נ הי' יחיד בנגעים פי' שהי' מבחי' החכ' שהוא ברק המבריקקיג שלמעלה מן ההשגה בבחי' רקיע כנ"ל לכן אמר טהור כו', ומצא סמך לזה מן התורה כמשארז"ל בנזיר דס"הקיד דאמר קרא לטהרו או לטמאוקטו הואיל ופתח הכתוב בטהרה תחלה כו' לכן טהור, והיינו שהוא בחי' שלמעלה מהשגה שנמצא בהשגה דהיינו בבחי' תורה כו'.
ועוי"ל בפי' ספק, כי הנה לשון ספק לא מצינו בקראקטז ובאשם תלוי כתי' והודע אליו חטאתו אשר חטא או לא נודעקיז, אבל ל' ספק אינו כתי' בתורה כ"א הוא ל' תרגום שע"פ יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנותקיח ת"יקיט כארמלתאקכ דאזלקכא בעלהקכב בקרווי ימא ומספקאקכג אם אינון קיימין, נמצא של' ספק כתי' גבי גלות, וכמשארז"ל ע"פ היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש כאשה שהלך בעלה למדנה"יקכד. והענין הוא דהנה איתא בזהר קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילאקכה, פי' קוב"ה דא וא"וקכו בעלה דה"א בחי' מל' בזמן הגלות הוא סליק לעילא בבחי' ים דהיינו ים החכמהקכז, וז"ש בת"י בקרווי ימא בבחי' ים החכ' כו', ותורה היא רק כד מים החכמהקכח כמ"ש במ"א, אבל עצם בחי' הים אינו מושג וקוב"ה בגלותא סליק לעילא בבחי' ים החכמה עצמו, וזהו אמותינו הוא בחי' כנס"י אימא תתאהקכט