שאינו בחשבון הז' רקיעים כו', כמ"ש בזהר פ' לך דפ"ה סע"ב ושם שהוא למעלה מז' רקיעיםנ, ולהבין ענין רקיע זה יובן בהקדם ענין אור מים רקיענא, שבמע"ב כתי' ה"פ אורנב ה"פ מיםנג ה"פ רקיענד, ויובן זה בנפש האדם הנה אור הוא בחי' משכיל מקור הכל שאינו נרגש כלל והרי הוא כדמיון האור שאינו נרגש במישוש כלל, ובחי' מים הוא כדמיון הברקת השכל שהוא רק הברקה בעלמא שאינו מושג עדיין אך מ"מ הוא מורגש והרי זה כמו המים שיורדים מגבוה לנמוךנה, פי' גבוה הוא בחי' המשכיל מקור השכל שאינו מורגש כלל והמים הם יורדים מגבוה שנמשכים מבחי' משכיל, אך עכ"ז הם מורגשים מעט אבל אינו בבחי' השגה והבנה כ"א מרחפת שמרופף השכל עדיין שזה כמשל מי שנופל אצלו השכלה בעת הלימוד הנה השכל שנפל אצלו הוא מרופף עד שכשמעמיק בשכלו אז נמשך בבחי' השגה כו' וה"ז כדמיון המים שהם ניידינו כו', ובחי' רקיע הוא כאשר בא אור השכל בהשגה והבנה היטב כי רקיע הוא כמ"ש רקיע כעין הקרח שהקרח הוא מה שנגלדו המים ונתחזקו היטב והיינו כאשר בא השכל בהשגה והבנה היטב על בוריו, ולמעלה נק' בחי' אור מים רקיע* בחי' כח"ב, אור הוא בחי' כתר ומים הוא בחי' חכמה ורקיע הוא בחי' בינה. והנה על בחי' רקיע זה שהוא הקרח שעל ראשי החיות נא' מבטן מי יצא הקרחנז, פי' מי הוא מה שאינו מושג כללנח אשר ע"ז נא' מי יתן מציון ישועת ישראלנט, מי גילה לבני רז זהס כו', ולהבין זה הנה כתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלהסא, פי' אלה הוא לשון גילוי, והנה אלה גימ' ל"וסב, והיינו ופ"ו גימ' ל"ו שקאי על ו"ק גשמיי'
*)בשולי היריעה נרשם:
וע' מענין אור מים רקיע לקמן בד"ה ביום השמיני שלחח.