צו

הוא עליות העולמות^נד שבשבת מאיר הדבור כמו שהוא למעלה בלתי צמצומים והתלבשות כו' בחי' בצלמנו כו', וגם מאיר בשבת מלמעלה מבחי' הדבור, והיינו שהעולמות מקבלים חיות מבחי' המחשבה^נה כו'. אך לפ"ז צ"ל מ"ש זכור את יום השבת לקדשו^נו הלא שבת מקדשא וקיימא^נז, שהרי זהו מטעם כי בו שבת כו' בחי' עליות העולמות כו' ומהו לקדשו כו'. אך הענין הוא דהנה שבת הוא בחי' שבת בראשית^נח, ויש ראשית וראשון^נט, שראשית הוא ל' נוק' שמקבל מבחי' ראשון כו' וזהו ע"י נש"י שנש"י ממשיכים בבחי' שבת, וכמארז"ל במד"ר בראשית ס"פ י"א^ס אמרה שבת לפני הקב"ה לכולם יש בן זוג ולי אין ב"ז, א"ל הקב"ה כנס"י יהי' בן זוגך, שנש"י ממשיכים בבחי' שבת, והיינו כי ישראל הם בחי' לי ראש^סא, שממשיכים בבחי' ראשית, דהנה ראש הוא אותיות אשר^סב בחי' תענוג^סג עליון, שממשיכים בחי' התענוג עליון בבחי' שבת שהיא בחי' ראשית חכ', וכמ"ש וקראת לשבת ענג^סד שממשיכים בחי' ענג עליון בבחי' שבת. וז"ע שתי שבתות כהלכתן^סה שהם בחי' שבת עילאה ושבת תתאה^סו, שבת תתאה היא בחי' שבת בעצם שהוא בחי' שבת בראשית שהעלי' הוא מצד עצמו בחי' כי בו שבת כו' שהוא בחי' שביתה מבחי' הדבור דע"מ, שהדבור מתעלה למקורו ושרשו, וידוע ששרש הדבור הוא מבחי' חכ'^סז כנודע מענין אבא יסד ברתא^סח, לכן העלי' של הדבור הוא עד בחי' חכ' ראשית ההשתל'^סט כו' כמ"ש במ"א,

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org