והוא בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' השתלשלות העולמות, וכנ"ל שהי' קודם שנברה"ע, ושם אלקים הוא בחי' ממכ"עסה שמתלבש בתוך העולמות, וזהו ג"כ ענין מ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להםסו, כ"א בש' שדי לפי ששם שדי הוא שאמר לעולמו דיסז, כי העולמות נמשכו בבחי' גבול ומדה וכמו שארז"ל מן הארץ לרקיעסח מהלך ת"ק שנה כו', ואפי' עולמות עליונים ג"כ הם בבחי' גבול ומדה, ואפי' ג"ע הוא בבחי' גבול כי ג"ע הוא השגה, וענין ההשגה הוא בחי' גבול כמובן.
והנה כדי שיומשך העולמות שהם בבחי' גבול מאוא"ס הבלתי בע"ג בתכלית אין זה ע"פ השתלשלות, כי אין ערוך כלל בחי' הגבול לגבי בחי' בלתי בע"גסט, ואינו בגדר וסוג כלל, שאפי' אחד במספר לגבי אלף אלפי' או ריבו רבבות, הגם שהם רחוקים מאד זה מזה בריחוק הערך בבחי' המספר, אעפ"כ יש להם ערך וסוג קצת זה לזה, שהרי הוא חלק א' מאלף אלפי' או מריבו רבבות וה"ה בגדר חשבון עכ"פ והם מסוג אחד עכ"פ, משא"כ גבול לגבי בלתי בע"ג אינו בערך כלל, ולגבי בחי' בלתי בע"ג שוה מספר ריבו רבבין כמו מספר א' והיינו שגם מספר היותר גדול ג"כ אינו בערך כלל, ולכן כדי שיתהוה התהוות העולמות שהם בע"ג מאוא"ס הבלתי בע"ג זהו ע"י שם אלקים דוקא, כי ש' אלקים הוא בחי' הצמצוםע שצמצם א"ע כבי' שיהי' מקור לעולמות בע"ג ומדה, וזהו שבכל ששת ימי בראשית לא נא' כ"א שם אלקים לבד, משא"כ ש' הוי' מורה על בחי' הי' הוה ויהי' כאחדעא, שהוא בחי' שמו הגדול, הנה מבחי' זה לא הי' יכול להיות התהוות העולמות בבחי' גבול, רק בשבת אחר שנאמר ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותועב, אז נא' שם הוי', כי בשבת הוא התגלות ש' הוי' וכמ"ש שער החצר הפנימיות כו' סגור יהי'עג ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, ר"ת ש' הוי'עד, לפי שבשבת הוא התגלות ש' הוי', והיינו לפי שבשבת הוא שביתה בחי' תענוג שחוזר למקורו, כי בששת ימי החול הוא בחי' ירידת