ומצורעיםסד וכן לקידוש מי חטאתסה אינו כ"א מ"ח דוקא, אבל מי הים יש דיעה שמי הים אינם אלא כמקוהסו ויש דיעה שמטהרים בזוחליםסז, אבל עכ"ז אינם כמו מים חייםסח, וזהו הירידה צורך עלי', כי הנשמה כמו שהיתה למעלה היתה בבחי' ים שמי הים הם מלוחי' בחי' טעם דהיינו שהיתה בבחי' טעם והשגה באלקות, אבל אחר ירידתה בגוף יכולה לבא לבחי' מים חיים שגבוהים יותר מבחי' מי הים.
ד) ולהבין זה בעבודה, הנה יש ב' מיני אהבות, והם אהבה דבכל נפשך ואהבה דבכל מאדךסט, והנה אהבה שבכל נפשך היא אהבה שע"פ טעם ושכל וכמשל הנפש שמחיה את הגוף, הנה אם האדם אינו בשלימות בריאותו ירצה מאד שיתפשט הנפש שנית להחיות את הגוף מפני שיודע שטוב לו יותר כו', וכמ"כ יובן למעלה שהקב"ה מחי' את כל העולם לכן הוא אוהב אותו וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייךע כו', אכן אהבת בכל מאדך היא אהבה שלמעלה מן הטעם ודעת שהיא בלי גבולעא, ואהבה זו היא באה דוקא כאשר הנפש מתלבשת בגוף דוקא כמו המים כאשר סותמים אותםעב לבלי יצאו הנה עי"ז מתגברים המים יותר ושוברים הסתימה והולכים בתגבורת יותר כן ממש הנה הנפש כמו שהיא למעלה בגוףעג היתה בבחי' אהבה בכל נפשך, שהיא האהבה שע"פ טעם שז"ע מה שמי הים מלוחים כנ"ל שמלח נותן טעם כו' ששרשו מבחי' טעמי' שבחכמהעד כו', אך לאחר ירידתה בגוף שמסתיר ומעלים ונמשל לעפר שמסתיר ומעלים, הנה כשבוקע את עפר הארץ דהיינו הגוף ונה"ב המסתירים נעשה בחי' מים חיים שהיא אהבה שבכל מאדך שהיא בלי גבול בבחי' מס"נ, ונמשלה אהבה זו לבחי' מים חיים היינו שכמו שהמים הנובעים מן המעיין הם נובעים תמיד כך הנה אהבה זו יכולה להיות בתמידות, וזהו מ"ש זכור