וד"י הוא בחי' מה שא' לעולמו דיפג שנעשה מקור לעולמות, והיינו ששם שדי הוא כלול מב' הבחי' דהיינו מבחי' המדות שהוא בחי' א"ס ומבחי' הנעשה מקור לעולמות ע"כ יכול לחבר שיהי' המשכת אוי"ר עליונים למטה בבחי' אוי"ר שבנפש האדם שהוא גבול ונברא כו', וזהו ג"כ מ"ש היא מתהלכת בין החיותפד, והיינו כי ידוע שיש בחי' חיון עילאין וחיון תתאיןפה שהוא מרכבתא תתאה ומרכבתא עילאהפו, מרכבתא תתאה הוא בבריאה שהם בחי' האבות הן המרכבהפז שהאבות עצמן הםפח בבריאה* כו' (ע' בס' המתחיל כי ידעתיופט בד"ה קיצור מד"ה וידבר כו' ואראצ סעי' ד', וססעי' ה') וחיון עילאין הוא בחי' מרכבתא עילאה דהיינו בחי' מדות עליונות, וכדי שיתחברו החיות יחד זהו ע"י בחי' הואצא שהוא בחי' מל'צב המתהלכת בין החיות דהיינו בין חיון עילאין ובין חיון תתאין, כי המל' מקבל מבחי' מדות עליונות ומשפעת לחיון תתאין מרכבה דבריאה כו', ובעבודה ב' בחי' יופי הוא ענין פסוד"ז ובחי' ק"ש, כי פסוד"ז הוא בחי' אוי"ר שבאה ע"י עבודת האדם בבחי' התבוננות גדול הוי' ומהולל מאד כו', וק"ש הוא בחי' אוי"ר הבאה מלמעלה בבחי' אתעדל"ע, אך ושמי הוי' לא נודעתי להם כי שם הוי' לא נתגלה רק ע"י יצ"מ ומ"ת וכמ"ש לכןצג
*)שהאבותא עצמן הם בבריאה, צ"ל הטעם מפני כי אברהם אברהם פסיק טעמאב.