כשנמשך בו מבחי' תקון ואמ"ת הוא בחי' בבע"ג, וזהו"ע חכמת אדם תאיר פניועא חכ' אדם הוא בחי' ח"ס וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניועב שנמשך ממשכיל מקור השכל, וזהו התורה נק' אמת בחי' תרין תפוחין תקון ואמת שפנוי משערותעג מפני שנמשך מעצם ח"ס, והוא החותם של הקב"ה אמת, וחותם אותיות תחום ואותיות חומתעד, תחום הוא הגבלה ומזה נעשה החומה וע"י החותם שוברים החומה.
ומה הי' כתוב על ציץ קדש לה' ויש בזה ב' פי', הפרדס מפרש שיומשך מקדש בש' הוי'עה וכמ"ש שאו ידיכם קדשעו וברכו את הוי', דהנה יש קדש וקדוש, קדוש ו'עז הוא המשכה שיהי' ה' מקור ההתהוות בהבראם בה' בראםעח אות הוא בצבא דילי'עט, וזהו קדוש כו' ג"פ הוי' צבאותפ אות הוא בצבא דילי'פא, וקדש הוא מה שקדוש ומובדל, ומבחי' קדש נמשך בשם הוי' וכמ"ש שאו ידיכם קדש, ידיכם הוא יחו"ע ויחו"תפב וברכו את הוי' שיתברך ויומשך בשם הוי' וכמו"כ כאן מקדש יומשך בש' הוי' והוא שם הוי' דסדר השתל'. אך רבינו ז"ל מפרשפג ונמשך אחר הגמ' דקדש ל' למטה והוי' למעלהפד א"כ הוי' למעלה מקדש, וענין קדש ל' הם מ"ע ומל"תפה, קדש הוא מ"ע דמברכים אשר קדשנו במצותיו, ול' הם מל"ת דלא תעשה הוא ל' ורוב מל"ת כתי' בהם לא, אפי' אותן דלא כתי' בהם לא וכמארז"ל כ"מ השמרפו פן ואל אינו אלא ל"תפז, מ"מ המכוון הוא בלא תעשה. ועוי"ל דמקור מל"ת בעה"ד הוא מ"ש ולא יהי'פח, דאנכיפט ולא יהי', אנכי הוא מקור מ"ע לא יהי' לך מקור מל"תצ א"כ