קסד

בשם חכ' כ"א ע"ש שהיא מקור החכ' שבאצי', אך אין התהוות החכ' דאצי' בדרך עו"ע מבחי' ח"ס כ"א ע"י בחי' דילוג הערך, וכמ"ש בע"ח^קעא ובאד"ז דרצ"ב ע"ב^קעב או"א במזלא אתכלילן וביה תליין כו', והיינו שאו"א יונקי' מבחי' שערות דתקוני דיקנא הנמשכים ממו"ס, שאם היות השערה נמשכה מהמוח מ"מ ה"ז רק מבחי' מותרי מוחין לבד ואינו בערך לבחי' עצם המוחין דח"ס, כי ניקב קרום של מוח טריפה^קעג, והשערות יכולים לגוזזם בלי שום כאב, ונק' השערות דתקוני דיקנא בשם צומח שבמדבר כמ"ש מזה בביאור תורה צוה שבלק"ת פ"א^קעד, ובמ"א בד"ה בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא בבה"ז נשא דקך"ח^קעה שהם בחי' צומח שבחי, ולכן נק' התורה דמחכמה נפקת בשם נובלות חכ' שלמעלה היינו בחי' נובלות והארה מועטת שנמשך מבחי' ח"ס היא בחי' חכ' שלמעלה להתהוות החכ' הוא בחי' תושב"כ כו'), ולכן כלליות התורה הם ך"ד ספרין דאורייתא^קעו הם רק כד מים החכ' לבד (וכמ"ש וכדה על שכמה^קעז, וכמשל ביטול הכד אחד לגבי הים או המעיין, כך ערך תושב"כ לגבי עצם בחי' ח"ס כו'), אבל משה (נת' שנשמתו שהחי' גופו) הי' מים החכמה (שלמעלה מפרסא ראשונה) עצמו, ולכן נק' התורה על שמו כמ"ש זכרו תורת משה עבדי^קעח, וכתי' תורה צוה לנו משה^קעט (לפי שמשה הוא^קפ מים החכ' סתימאה עצמו הוא דוקא המשיך בחי' תורה כד מים החכ' כו'), ולכן (מובן ג"כ) שמשה דוקא הי' יכול להעביר קליפת עמלק לגמרי כי מחמת עוצם הגילוי דבחי' משה הי' ממילא נדחה הרע דבחי' עמלק, וכמ"כ ע"י לימוד התורה נדחה ג"כ הרע דעמלק (שאם היותה נובלות חכ' עכ"ז הנה היא כד מים החכמה כו' וגם כמשנ"ת לקמן בענין פיתוחי חותם שבתורה שזהו מבחי' תיקון ואמת וזהו בחי' המאור שבה כו'). אך הנה

בביאור^כה ב' דיונתי נובלות הארת החכ' שבמדות, ובביאור תורה צוה נובלות אותיות בחי' אחרונה מחכ', וגם מה שזרח משעיר שער יו"ד שערות דדיקנא צומח שבמו"ס, וע' בבה"ז נשא בביאור האד"ר דקך"ח ב' קרוב לסוף המאמר.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org