כו' שניתוסף אות וא"ו על תיבת זאת, ונודע כי וא"ו הוא המשכה גבוה מאד, וכמ"ש בזהר ונתתם לי אות אמתלו דא אות וא"ו, והיינו שהוא"ו הוא המשכה מבחי' אמת שהוא אני ראשון ואני אחרוןלז כו' שהוא בחי' ש' הוי' שנק' אמת כנ"ללח, וכמ"ש ואמת הוי'לט. והנה כתי' פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונהמ ופריך בגמ' וכי יש תורה של חסדמא ותורה שאינה של חסד, ומשני כאן כשלומד לשמה היינו לשם התורהמב שז"ע להמשיך אוא"ס בתורה אז נק' תורת חסד, וכמ"ש כי אם ה' החסדמג, וכשנמשך המשכה מבחי' ש' הוי' בתורה נק' תורת חסד, ואז נק' וזאת התורה שנמשך בה המשכת בחי' וא"ו אות אמת, וזהו כשלומד לשמה, משא"כ כשאינו לומד לשמה אז נק' זאת לבד ות"א דא גזירת אורייתא שנק' גזירות ודיניןמד כו'. וזהו מי האיש החכם ויבן את זאת, כשהתורה היא בבחי' זאת בלא וא"ו שז"ע גזירות ודינין, שעי"ז אבדה הארץ והוא על שלא ברכו בתורה תחלה שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, שזהו הגרם שאבדה הארץ, והיינו שלא מחמת חטא זה בלבד נאבד הארץ, רק זהו הגורם שנאבדה מחמת שאר עוונות שאם היו ברכו בתורה אזי לא הי' נאבדה וכמארז"ל וויתר הקב"ה על עכומ"ז ועל ג"ע ועל ש"ד ולא וויתר על ביטול תורהמה, והיינו לפי שע"י התורה הי' נתקן גם החטאים אלו הגדולים וכמשארז"ל המאור שבה מחזירן למוטבמו כו', ולכן אם היו ממשיכים בתורה מבחי' ש' הוי' היו נמתקים הדינים ע"י החסדים של ש' הוי', אבל כשלא המשיכו בתורה אז עי"ז אבדה הארץ שנתגבר בה תוקף הדין של אורייתא, כי שאלו לחכמהמז חוטא מה עונשו א"ל חטאים תרדף רעהמח, וזהו כשלא המשיכו בתורה, אבל אם היו