הנה כתי' ויקרא הוי' הוי'רלב שיש ב' שמות הוי' שם הוי' דלעילא ושם הוי' דלתתא, והנה לגבי בחי' ש' הוי' דלתתא שהוא מקור להתהוות העולמות כנ"ל א"כ קדש להוי' הוא בחי' המשכה בשם הוי', אך לגבי ש' הוי' דלעילא הנה בחי' קדש למטה במדרגה ולכן קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה כו'. והי' על מצח אהרן כו' תמיד לרצוןרלג, פי' מצח חופה על המוחין פי' להיות כי אף כשמתבונן הטיב ומוליד בנפשו בחי' אהוי"ר אשר עי"ז מאיר בחי' אה"ר, הנה הוא רק בשעת התפלה אבל אחר התפלה חולפת ועוברת האה"ר לזה הוא בחי' המצח בחי' נצחון, והיינו שמחמת ההתבוננות יהי' נעשה אצלו הסכם חזק להיות יתד תקוע במקום נאמןרלד, וזהו תמיד לרצון שההסכם שנעשה הוא תמיד כו', שגם לאחר התפלה שחולף ועובר ההתבוננות מ"מ ישאר ההסכם הנעשה ע"י התבוננות התפילה כו'.
(וא"ו) ומעתה יובן מ"ש ויקרא אל משה, ובבלעם נא' ויקר אלקים כו' לשון טומאה כמ"ש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה שלכאו' צ"ל איך נופל הלשון מקרה על נבואה שבלעם הי' נביא בלעו"ז נגד בחי' משה בקדושהרלה, הנה על עמלק אמרורלו שהוא כקוף בפני אדם [והיינו כמ"ש במאו"א אות קוף סי' א'רלז הובא בעה"כ של הסה"דרלח שס"א נגד הקדושה הם כקוף בפני האדםרלט, והוא היפך ה"א דקדושהרמ], פי' קוף בפני האדם כי הנה איתא בספרי'רמא שהקוף הוא היפך בחי' הה"ארמב, כי הה"א הוא בחי' ג' קויןרמג ב' קוין מחוברים רומזים לבחי' מחשבה ודבור דקדושה והקו הנפסק רומז לבחי' המעשה דקדושה ועמלק הוא היפך זה ממש שזהו פי' כקוף כמו תמונת קוף הוא ג"כ ב' קוין מחוברים אכן קו השלישי נמשך למטה, והיינו שממשיך המח' דיבור ומעשה בקליפות, וזהו כקוף בפני האדם, כי אדם