ותגל עקרהה ע"ש רני עקרהו, בקיבוץ בניה ע"ש מ"ש ברני עקרה וברחמים גדולים אקבצךז, והנה לשון תשיש הוא שמשמח אחריםח כמ"ש ישיש עליך אלקיךט וכמו שאומרים בברכה שניהי משמח חתן עם הכלהיא שעיקר השמחה שייך להכלה והכלה משמח את החתן ג"כ, וצריך להבין מהו ענין שייכות ברכה זו לשמחת ירושלים, ולהבין זה צ"ל השינוי שבברכת שמח תשמח מסיים משמח חתן וכלה ומשמע מזה שעיקר השמחה הוא של החתן ומחמתו תשמח גם הכלה וכ"מ בגמ' שעיקר השמחה הוא של חתן כמאמרם ז"ל כל הנהנה מסעודת חתןיג ואינו משמחו כו' ואם משמחו מה שכרו כו', ובברכת אשר ברא מסיימים משמח חתן עם הכלהיב משמע שעיקר השמחה הוא של הכלה ומחמתה ישמח גם החתן, ולכאורה ה"ז שני הפכים, וגם צ"ל מ"ש רני עקרה לא ילדה מהו השמחה אם לא ילדה, ומ"ש עד עקרה ילדה שבעהיד שם הוא השמחה מהלידה אבל ממה שלא ילדה מהו השמחה.
והענין דהנה ברכת שמח תשמח הוא כנגד סדר הגילויים של עכשיו, וברכת אשר בראטו הוא כנגד הגילוים דלע"ל, והנה שרש ההפרש בין הגילוים דעכשיו ודלע"ל כי הנה התורה דעכשיו נק' בשם אירוסיןטז וכמ"ש וארשתיך לייז כו' וכמ"ש במ"ת וקדשתם היוםיח כו' שנק' בשם קדושין ולכן החתן אומר הרי את מקודשת והכלה שותקתיט שהחתן אינו נותן לה כ"א טבעת קדושיןכ שהוא רק מקיףכא ולכן אנו מברכים על המצות אשר קדשנו כו', ומה שאנו מבקשים קדשנו במצותיךכב היינו שיהי' עכשיו הגילוי מהמצות שלמעלה שיתגלו לע"ל וכמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונךכג והבקשה הוא שיאיר ויתגלה הארה מהם עכשיו, אבל