שסד

קיצור וא"ו), והנה נודע כי המתברר עולה למעלה מן המברר, ולכן בירורי הניצוצי' דתהו שעולים מנוגה כשמתעלים בשבת עולים לבחי' תענוג הפשוט שלמעלה מהחכ' והיינו בחי' אני ראשון הנ"ל וע"י נמשך בחכ' מבחי' אני ראשון, ואז נעשה השבת בחי' דכר ומשפיע כו', וזהו דכתי' זכור בקמץ, שיהי' משמעותו גם לשון דכר ומשפיע כו', והיינו בחי' ש"ת וש"ע^קט כו'.

ז) ומעתה יובן ענין המכילתא במה שהמשיל את השבת לזאב כו', דהנה כתי' בנימין זאב יטרף^קי ומתרגמינן ע"ז בארעי' תשרי שכינתא ובאחסנתי' יתבני מקדשא, ולכאורה אינו מובן דבשלמא הקרבת הקרבן ע"ג המזבח שייך לקרותו בש' טרף שהוא נק' אכילת המזבח אבל באמת ענין הקרבנות רמז אח"כ במ"ש בבוקר יאכל עד^קיא כו' כמשי"ת ומאמר זאב יטרף לא קאי רק על השראת השכינה (שהיא היתה בחלקו של בנימין לבד כידוע שההיכל והדביר והמזבח במקום שהי' לו יסוד^קיב הכל הי' בחלקו של בנימין) ומהו"ע השראת השכינה לקרותו בש' טרף כו'. אך הענין יובן בהקדם ענין ההפרש בין טרף למזון, כי הנה מזון הבהמות נק' בש' מזון להיות מזונה הוא עשב הגדל בשדה כמאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך^קיג שזהו סיבה קרובה לכן נק' בש' מזון משא"כ עיקר מזון החיות הוא כאשר מזדמן להם איזה דבר מבע"ח לטרוף, וזהו דבר שאינו מצוי רק בא ע"י סיבה רחוקה לכן נק' בש' טרף כו'. ועד"ז יובן ברוחני' שיש ב' מיני שפע, הא' הבא בדרך השתל' עו"ע^קיד שהוא מחכ' לבינה ומבינה למדות כו' ונק' אוא"ס המתלבש בבחי' ח"ע בש' ממכ"ע^קטו והו"ע עה"ע^קטז משא"כ מציאות החכ' מלמעלה מן החכ' נמשך שלא בסדר והדרגה דעו"ע רק מאין ליש בדרך דילוג הערך כמאמר והחכ' מאין תמצא כו' ולכן גם השפע הנמשכים^קיז מבחי' אור א"ס שבבחי' ח"ע נק' בש' מזון שהוא בחי' סיבה קרובה משא"כ בחי' תוס' אורות הנמשכים מלמעלה מן החכ' בבחי' ח"ע שהוא בחי' סיבה רחוקה נק' בש' טרף, וזהו"ע טרף נתן ליראיו^קיח, כי יראיו מקבלים השפע הנמשך מלמעלה מן החכ' בחי'^קיט ח"ע כו'. והנה מזה הטעם נק' השראת השכינה בש' טרף, כי עיקר ענין השראת השכינה הוא בחי' גילוי סוכ"ע

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org