ההמשכה מש' הוי' לשם אד' וש' אד' לא יסתיר כ"א שגם לעינינו יושג בחי' ד"ע, ובדיעה שם הא' הוא שם אל והשני ש' הוי' לרמז שכדי שיומשך ד"ע בד"ת ש' הוי' בש' אד' בגילוי זהו ע"י שם אל שכולל ב' הדיעות וי"ל שז"ע בצלאל בצל אל כמ"ש בזח"ב פ' תרומה דקנ"ב סע"א בצל אל ההוא דאקרי אל עליון, ועמ"ש בענין אל עליון גומל חסדים טובים בביאור ע"פ אלה מסעי השני שבלק"ת פ"גקכה דהיינו שהיסוד מושך השפע מהבינה ומבחי' כתר, ולכן בצלאל בחי' יסודקכו קרא ה' בשם ש' אד'. ובזה יובן מאמר המד"ר הנ"ל שהראה הקב"ה למשה בספרו של אדה"ר, שפי' ספרו של אדה"רקכז הוא ע"ד שנת' במ"א* בפי' קורא הדורות מראשקכח היינו מבחי' א"ק אור כלליקכט בחי' מחשבה הקדומהקל כו', ואפ"ל שז"ע מה שא"ל משה בצל אל היית שי"ל שזהו בחי' מח' הקדומה, שהו"ע בחי' צל בחי' מקיף כו' היית וידעת, ועכשיו זהו ע"י מצות ליחדו שזהו ע"י הדעת והכרה שהוי' הוא האלקים בשמים ממעל סוכ"ע וארץ מתחת בחי' ממכ"ע, עי"ז והשבות אל לבבך כמו ואהבת בכל לבבך ע"י שמע ישראל כו'.